מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-6 במאי 2010 ב- Arthritis Care & Research עולה כי במטופלים עם אוסטאוארתריטיס של הברך, החמרה בתמונה הרנטגנית קשורה לפגיעה תפקודית רבה יותר.
לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא כי אין קשר משמעותי בין המחלה המבנית ובין ההגבלה התפקודית, זאת בניגוד לתוצאות המחקר הנוכחי.
המחקר כלל 2,110 משתתפים בגיל ממוצע של 62 שנים. החוקרים מציינים כי משתתפי המחקר סבלו מאוסטאוארתריטיס או שהיו בסיכון גבוה למחלה. משתתפי המחקר נבדקו בעת ההצטרפות ולאחר 30 חודשים, והחוקרים עשו שימוש בציון ה- Western Ontario and McMaster Universities Arthritis Index (WOMAC) על מנת לכמת את היכולת התפקודית של המשתתפים.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר 30 חודשים, ל-53% מהמשתתפים לא היו סימנים של אוסטאוארתריטיס של הברך בצילום הרנטגן, 6% מהמשתתפים פיתחו מחלה חדשה, ל-14% הייתה אוסטאוארתריטיס יציבה של הברך, וב-27% מהמשתתפים נצפתה החמרה של המחלה בצילום הרנטגן.
בהשוואה למשתתפים ללא אוסטאוארתריטיס, למשתתפים עם אוסטאוארתריטיס חדשה נמצא סיכוי גבוה פי 1.8 לפגיעה במהירות ההליכה, וסיכוי גבוה פי 1.9 להגבלה תפקודית חמורה חדשה, כגון קושי לעלות במדרגות או לקום מכיסא.
החוקרים מוסיפים כי לעומת משתתפים עם אוסטאוארתריטיס יציבה, למשתתפים עם החמרה מבנית של המחלה נמצא סיכוי גבוה פי 2.2 להגבלה תפקודית חמורה חדשה, וסיכוי גבוה פי 2.5 להגבלה חמורה במהירות ההליכה.
לאור התוצאות משערים החוקרים כי ייתכן ולמטופלים עם החמרה מבנית במצב הברך יש פחות זמן להסתגל לליקוי המתפתח, בהשוואה למטופלים עם מחלה יציבה או מחלה המתקדמת באיטיות, ועל כן הם סובלים יותר מפגיעה תפקודית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!