מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) עשוי להפחית את הסיכון להישנות פרפור פרוזדורים בחולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר של פרפור פרוזדורים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על השפעה חיובית של טיפול במעכבי SGLT-2 בחולי אי-ספיקת לב, ללא קשר לאבחנת סוכרת. מעבר לכך, טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי להפחית את היארעות פרפור פרוזדורים באוכלוסייה רחבה. עם זאת, ההשפעות של תרופות אלו על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה באמצעות צנתר אינן ידועות. לאור זאת, הם השלימו מטה-אנליזה להבנה טובה יותר של השפעות מעכבי SGLT-2 על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה.
החוקרים ערכו חיפוש מקיף במאגרי PubMed, Embase ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים רלבנטיים שפורסמו עד 20 במרץ, 2024. החיפוש הוביל לזיהוי מחקר אקראי ומבוקר יחיד וחמישה מחקרים תצפיתיים, שכללו 5,623 חולים עם פרפור פרוזדורים שעברו אבלציה באמצעות צנתר.
טיפול במעכבי SGLT-2 נקשר עם שיעורי הישנות נמוכים יותר משמעותית של פרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.31-0.66). מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי בחולים שטופלו בתרופות אלו תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של הישנות הפרעת הקצב, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי DPP-4.
ההשפעה החיובית של מעכבי SGLT-2 כנגד הישנות פרפור פרוזדורים הייתה בולטת יותר בגברים ובחולים עם פרפור פרוזדורים עיקש.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש במעכבי SGLT-2 כאפשרות טיפול נוספת לאוכלוסיית חולים עם פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה באמצעות צנתר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!