היפרתירואידיזם לאחר חשיפה ליוד במינון גבוה מלווה בסיכון מוגבר להיארעות פרפור או רפרוף פרוזדורים, בפרט בקרב נשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism .
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהיפרתירואידיזם על-רקע חשיפה ליוד עלול להתפתח בעקבות חשיפה לחומר ניגוד יודי, הקשר עם תוצאות קרדיווסקולאריות בטווח הארוך לא נבחן בעבר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין היפרתירואידיזם לאחר חשיפה לחומר ניגוד יודי ובין היארעות פרפור או רפרוף פרוזדורים.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל מטופלים בגילאי 18 שנים ומעלה ממאגר US Veterans Health Administration עם ערכי TSH תקינים בתחילת הדרך, אשר השלימו בדיקת TSH חוזרת בתוך פחות משנה וקיבלו חומר ניגוד יודי פחות מ-60 ימים לפני בדיקת ה-TSH העוקבת. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת יחס הסיכון לפרפור או רפרוף פרוזדורים לאחר היפרתירואידיזם על-רקע חשיפה ליוד, בהשוואה לתפקודי תריס תקינים לאחר חשיפה ליוד.
מהנתונים עולה כי 2,500 מבין 44,607 מטופלים (5.6%) אובחנו עם היפרתירואידיזם משנית ליוד (גיל ממוצע של 60.9 שנים; 88% גברים), כאשר פרפור או רפרוף פרוזדורים אובחן ב-10.4% מהנבדקים לאורך מעקב של 3.7 שנים.
לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים וסוציו-דמוגרפיים, היפרתירואידיזם על-רקע חשיפה ליוד לווה בסיכון מוגבר לפרפור/רפרוף פרוזדורים (יחס סיכון של 1.81, רווח בר-סמך 95% של 1.12-2.92 בנשים לעומת יחס סיכון של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.30 בגברים; p=0.04).
החוקרים מסכמים וכותבים ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לפרפור או רפרוף פרוזדורים בעקבות היפרתירואידיזם לאחר חשיפה ליוד במינון גבוה, בפרט בקרב נשים. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ההבדלים המגדריים וכן לבחון את מאזן עלות-תועלת של ניטור ארוך-טווח אחר הפרעות קצב לב לאחר היפרתירואידיזם על-רקע חשיפה ליוד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!