במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת שאינה על-רקע מחלה איסכמית, השתלת ICD (או Implantable Cardioverter Defibrillator) הפחיתה את הסיכון למוות לבבי פתאומי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת שאינה על-רקע מחלה איסכמית מצויים בסיכון גבוה להפרעות קצב לב והשתלת ICD בשילוב עם טיפול תרופתי עשויה לסייע במניעת מוות לבבי פתאומי ולשפר את הישרדות החולים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של השתלתICD על ההישרדות והפרוגנוזה של חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת שאינה על-רקע מחלה איסכמית.
במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת שאינה על-רקע מחלה איסכמית שקיבלו טיפול תרופתי עם או ללא ICD, אשר הופנו לבית החולים בין ינואר 2020 ועד נובמבר 2021. החולים סווגו על-פי הטיפול שקיבלו לשתי קבוצות דומות.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההבדלים בהישרדות החולים, כולל הישרדות כוללת ומוות לבבי פתאומי.
מדגם המחקר כלל 120 חולים (גיל ממוצע של 64 שנים), אשר היו במעקב ממוצע של 59.5 חודשים.
החוקרים מדווחים כי 10 חולים (16.7%) בזרוע הטיפול התרופתי ו-7 חולים (11.7%) בזרוע הטיפול ב-ICD עם טיפול תרופתי הלכו לעולמם במהלך המעקב (p=0.25). עם זאת, למרות שלא תוארו הבדלים בשיעורי ההישרדות הכוללים, זוהה הבדל מובהק סטטיסטי בשיעורי מוות לבבי פתאומי (11.7% בזרוע הטיפול הסטנדרטי לעומת 1.7% בזרוע הטיפול עם ICD, p=0.02).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשפעה המגנה האפשרית של ICD בחולים עם קרדיומיופתיה מורחבת שאינה על-רקע מחלה איסכמית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!