במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין יתרון לבדיקות פונקציונאליות שגרתיות (מבחן מאמץ, אקו-לב במאמץ, או מיפוי לב) לעומת טיפול סטנדרטי בלבד בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים ממחקרים אקראיים להנחיית גישת המעקב המומלצת לאחר רה-וסקולריזציה של שריר הלב. בשלב זה, לא ברור אם גישת מעקב הכוללת בדיקות פונקציונאליות שגרתיות עשויות לשפר את התוצאות הקליניות בחולים בסיכון-גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית.

מדגם המחקר כלל 1,706 חולים (גיל ממוצע של 64.7 שנים) עם מאפיינים אנטומיים או קליניים בסיכון גבוה, אשר עברו התערבות כלילית מילעורית. המשתתפים חולקו באקראי לגישת מעקב שכללה בדיקות תפקודיות באופן שגרתי מיפוי לב, אקו-לב במאמץ, או מבחן מאמץ) שנה לאחר התערבות כלילית מילעורית או לטיפול סטנדרטי בלבד. התוצא העיקרי היה משלב תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, או אשפוז עקב אנגינה לא-יציבה לאחר שנתיים. תוצאי סיום משניים כללו אנגיוגרפיה כלילית פולשנית ורה-וסקולריזציה חוזרת.

החוקרים מדווחים כי ב-21% מהחולים תועדה מחלה של עורק כלילי שמאלי ראשי, ב-69.8% תועדה מחלה רב-כלית, 38.7% אובחנו כחולי סוכרת ו-96.4% טופלו בתומכנים מצופי-תרופה.

לאחר שנתיים, שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 5.5% בזרוע הבדיקות התפקודיות לעומת 6.0%  בזרוע המעקב הסטנדרטי (יחס סיכון של 0.90, p=0.62). לא תועדו הבדלים בין הקבוצות גם במרכיבים הפרטניים שנכללו בתוצא העיקרי.

לאחר שנתיים, 12.3% מהחולים בזרוע הבדיקות התפקודית ו-9.3% מאלו בזרוע הטיפול הסטנדרטי עברו אניגיוגרפיה כלילית פולשנית (הבדל של 2.99%, רווח בר-סמך 95% של 0.01- עד 5.99) ו-8.1% ו-5.8% מהחולים, בהתאמה, עברו רה-וסקולריזציה חוזרת (הבדל של 2.23%, רווח בר-סמך 95% של 0.22- עד 4.68).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, גישת מעקב הכוללת בדיקות פונקציונאליות באופן שגרתי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, לא הובילה לשיפור התוצאות הקליניות לאחר שנתיים.

N Engl J Med, Aug 28, 2022

לידיעה במדסקייפ