בחולים עם פרפור פרוזדורים, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים עשוי להפחית את היארעות דמנציה, בהשוואה לטיפול בקומדין או אלו שלא קיבלו טיפול נוגד-קרישה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את שיעורי היארעות דמנציה בין חולים עם פרפור פרוזדורים שקיבלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ואלו שלא קיבלו טיפול בנוגדי-קרישה אלו. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים מאוסטרליה וכלל מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אבחנה של פרפור פרוזדורים בין תחילת שנת 2010 ועד סוף שנת 2017, ללא היסטוריה של אירוע מוחי או דמנציה.
החוקרים התאימו ביחס 1:1 בין חולים תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים וחולים שלא קיבלו טיפול זה ובחנו את שיעורי היארעות דמנציה.
מבחינת הנתונים אודות 18,813 חולים עם פרפור פרוזדורים (גיל ממוצע של 71.9 שנים; 47.1% נשים) עלה כי ב-11,419 היה תיעוד למרשם לנוגד-קרישה פומי לאורך לפחות 80 % ממשך המעקב. במהלך מעקב ממוצע של 3.7 שנים, 425 חולים (2.3%; רווח בר-סמך 95% של 2.1-2.5%) אובחנו עם דמנציה.
לאחר ניתוח מותאם, היארעות דמנציה הייתה מעט נמוכה יותר בקרב מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים (יחס סיכון של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.80; p<0.001) בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים.
בקרב מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דמנציה, בהשוואה לחולים שלא טופלו בנוגדי-קרישה אלו (יחס סיכון של 0.49, רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.73; p<0.001) או בהשוואה למטופלים בקומדין (יחס סיכון של 0.46, רווח בר-סמך 95% של 0.28-0.74; p=0.002).
החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בהיארעות דמנציה בין חולים שלא קיבלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ובין מטופלים בקומדין (יחס סיכון של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 0.70-1.70, p=0.723).
לסיכום, בחולים עם פרפור פרוזדורים, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים עשוי להוביל לשיעורי היארעות נמוכים יותר של דמנציה, בהשוואה לטיפול בקומדין או בהשוואה לאי-מתן טיפול נוגד-קרישה מכל סוג.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!