רה-וסקולריזציה חוזרת נפוצה יותר לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה לניתוח מעקפים, בחולים עם מחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי, אך הסיכון לתמותה לאחר שתי הפרוצדורות הללו היה גבוה יותר, כך עולה מניתוח משני של תוצאות מחקר EXCEL, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות ההשפעה על הסיכון לתמותה בחולים הנדרשים לרה-וסקולריזציה חוזרת לאחר התערבות כלילית מילעורית או ניתוח מעקפים בחולים עם מחלה כלילית של העורק השמאלי הראשי.
מדגם המחקר כלל חולים עם מחלה כלילית של העורק השמאלי הראשי, עם מדד SYNTAX (Synergy Between PCI With Taxus and Cardiac Surgery), אשר חולקו באקראי להתערבות כלילית מילעורית (948 חולים) או ניתוח מעקפים (957 חולים) במחקר EXCEL.
במהלך שלוש שנות מעקב תועדו 346 פרוצדורות רה-וסקולריזציה חוזרות בקרב 185 חולים. התערבות כלילית מילעורית לוותה בשיעור גבוה יותר של כל פרוצדורת רה-וסקולריזציה חוזרת (12.9% לעומת 7.6%; יחס סיכון של 1.73, p=0.0003). צורך ברה-וסקולריזציה חוזרת נקשר בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה לאחר שלוש שנים (יחס סיכון מתוקן של 2.05, p=0.02) ותמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 4.22, p<0.0001), הן לאחר התערבות כלילית מילעורית והן לאחר ניתוח מעקפים.
למרות ששיעורי רה-וסקולריזציה של כלי המטרה ורה-וסקולריזציה של נגע המטרה לוו בסיכון מוגבר לתמותה, רה-וסקולריזציה של נגע שאינו נגע המטרה או כלי דם שאינו כלי המטרה, לא נקשרו עם סיכון מוגבר לתמותה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר EXCEL, פרוצדורת רה-וסקולריזציה חוזרת במהלך המעקב נדרשה בשיעור נמוך יותר של חולים לאחר ניתוח מעקפים, בהשוואה לחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית. הסיכון לתמותה היה מוגבר בקרב חולים שנדרשו לרה-וסקולריזציה חוזרת, בין אם ניתוח מעקפים או התערבות כלילית מילעורית.
J Am Coll Cardiol Intv. Published online January 15, 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!