רה-וסקולריזציה לאיסכמיה שקטה מלווה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה מחלוקת באשר לטיפול במקרים של מחלת לב איסכמית יציבה בחולים ללא-תסמינים עם חסימה של העורק הכלילי. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את השונות ברה-וסקולריזציה של חולים ללא-תסמינים, עם מחלת לב איסכמית יציבה, לזהות גורמים המנבאים את התוצאות ולקבוע אם קיים קשר עם התוצאות הקליניות.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שהתבסס על נתונים מאונטריו, קנדה, אודות חולים עם מחלת לב איסמכית יציבה ואסימפטומטית וחסימה של העורק הכלילי. המדגם סווג על-בסיס גישת הטיפול: רה-וסקולריזציה או טיפול תרופתי. בתי חולים חולקו לשלישונים לפי שיעורי רה-וסקולריזציה. התוצאים שנבחנו כללו תמותה ואוטם לבבי לא-פטאלי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת גורמים המנבאים רה-וסקולריזציה.
מדגם המחקר כלל 9,897 משתתפים, 47 טופלו תרופתית ו-53% השלימו רה-וסקולריזציה. בין בתי החולים תועדה שונות של פי שתיים ביחס בין חולים שטופלו ברה-וסקולריזציה ובין אלו שטופלו תרופתית. עם זאת, השונות בין בתי חולים לא נבעה מגורמים הקשורים במטופל, ברופא, או בבית החולים.
רה-וסקולריזציה לוותה ביחס סיכון של 0.81 לתמותה ויחס סיכון של 0.58 לאוטם שריר הלב, כאשר תועלת זו נותרה על כנה לאורך שלישונים שונים של יחס רה-וסקולריזציה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זוהתה שונות רבה בגישת רה-וסקולריזציה, אשר אינה מוסברת ע”י גורמים ידועים. למרות שונות זו, תועלת קלינית זוהתה לרה-וסקולריזציה, אשר הייתה עקבית בין בתי חולים.
JACC Cardiovasc Interv 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!