הפחתה מכאנית של העומס על החדר השמאלי ולאחר מכן דחיית התערבות כלילית מילעורית, במקום ביצוע זילוח מחדש מיידי בחולי STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction), נמצאה אפשרית במחקר פיילוט קטן, אך מומחים מטילים ספק באשר ליתרון של גישה זו.
במחקר האקראי DTU (Door to Unload) נכללו 50 חולים עם STEMI קדמי, אשר הופנו להתערבות כלילית מילעורית. החולים חולקו לטיפול בהפחתת העומס על החדר השמאלי באמצעות מכשיר Impella CP וזילוח מחדש לאחר עיכוב בן 30 דקות, או להפחתת עומס עם מכשיר זה וזילוח מחדש מיידי.
כל החולים השלימו טיפול להפחתת עומס על חדר שמאל עם זילוח מחדש מיידי (25 חולים) או מאוחר (25 חולים). זמני דלת-עד-בלון עמדו על 72 דקות לעומת 97 דקות עם זילוח מחדש מיידי, לעומת מאוחר, בהתאמה.
תוצא הבטיחות העיקרי, שכלל משלב של סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים מג’וריים לאחר 30 ימים, לא היה שונה בין שתי הקבוצות. כמו כן, לא תועדו הבדלים בעליה בגודל האוטם לאחר 30 ימים, על-בסיס בדיקת CMR (Cardiac Magnetic Resonance): 15% לעומת 13% ממסת חדר שמאל).
בנוסף, לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדד MSI (Myocardial Salvage Index) לאחר 3-5 ימים. עם זאת, בקרב 29 חולים עם עליה של לפחות 7 מ”מ במקטע ST, מדד MSI היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת החולים בה דחו את פרוצדורת זילוח מחדש.
החוקרים מסבירים כי המחקר הדגים לראשונה כי הפחתת עומס על חדר שמאל, באמצעות התקן Impella, עם עיכוב בן 30 דקות לפני זילוח מחדש, הינה גישה בטוחה במרווח זמן קצר יחסית מהדלת עד לבלון ולא זוהו סימנים לבעיה בטיחותית בגישה זו, בגינה אין מקום להשלים מחקר גדול יותר.
מתוך כנס ה-AHA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!