ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ללא שימוש במכונת לב-ריאה מלווה בסיכון מוגבר לרה-וסקולריזציה לא-מלאה, התערבות חוזרת ותמותה לאורך עשר שנים, גם בידיים של מנתחים מנוסים, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

מטרת המחקר הייתה להשוות את התחלואה וההישרדות ארוכת הטווח לאחר ניתוח מעקפים עם מכונת לב-ריאה וללא שימוש במכונה זו. החוקרים אספו נתונים אודות חולים שהשלימו ניתוח זה בניו-ג’רזי בין 2005-2011, בידי מנתחים שביצעו לפחות 100 ניתוחי מעקפים. הם התמקדו בהישרדות, שיעור אירועים מוחיים, אוטמים לבביים, רה-וסקולריזציה חוזרת ודרישה חדשה לדיאליזה. חציון משך המעקב עמד על 6.8 שנים (טווח של 0-11 שנים.

מבין 42,750 חולים לאחר ניתוח מעקפים, 6,950 חולים אשר השלימו ניתוח מעקפים ללא שימוש במכונת לב-ריאה ו-15,295 חולים שהשלימו ניתוח מעקפים עם מכונת לב-ריאה, נכללו בניתוח הנתונים.

מהתוצאות עולה כי ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ללא שימוש במכונת לב-ריאה לוותה בשיעורי תמותה גבוהים יותר (33.4% לעומת 29.6% לאחר עשר שנים; יחס סיכון של 1.11, p=0.002), בהשוואה לניתוח מעקפים עם מכונת לב-ריאה. ניתוח מעקפים ללא שימוש במכונת לב-ריאה לווה בסיכון מוגבר לרה-וסקולריזציה לא-מלאה (15.7% לעומת 8.8%, p<0.001), שזוהתה כגורם מנבא לתמותה מאוחרת (יחס סיכון של 1.10, p=0.006); ושיעור גבוה יותר של רה-וסקולריזציה חוזרת (15.4% לעומת 14% לאחר עשר שנים; יחס סיכון של 1.17, P=0.048). לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעור אירועים מוחיים, אוטמים לבביים או דרישה לדיאליזה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ניתוח מעקפים ללא שימוש במכונת לב-ריאה לווה בסיכון מוגבר לרה-וסקולריזציה לא-מלאה, רה-וסקולריזציה חוזרת ותמותה לאחר עשר שנים, בהשוואה לניתוח מעקפים עם שימוש במכונת לב-ריאה. מנתונים אלו עולה כי ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים עם מכונת לב-ריאה הינה הגישה המועדפת במרבית החולים המיועדים לרה-וסקולריזציה ניתוחית.

J Am Coll Cardiol. 2018;72:1478-1486

לידיעה במדסקייפ