באופן מסורתי נשים עדיין מהוות חלק קטן מהמשתתפים במחקרים חשובים רבים בקרדיולוגיה וההמלצות הכוללות גם נשים מבוססות בעיקר על מחקרים שנערכו בעיקר בגברים. עם זאת, יש סיבה להאמין כי למגדר עשויה להיות השפעה אפשרית על התועלת של התקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator), לבד או בשילוב עם התקן CRT (Cardiac Resynchronization Therapy).

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Europace מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, להערכת הקשר האפשרי בין מגדר ובין תוצאות השתלת ICD במסגרת מניעה ראשונית. הם אספו נתונים ממחקרי MUSTT, MADIT-II, DEFINITE, COMPANION, SCD-HeFT ו-DANISH במטה-אנליזה.

כצפוי, נשים היוו חלק קטן מהמשתתפים בכלל המחקרים הללו, עם שיעורים שנעו בין 9.7% מהמשתתפים במחקר MUSTT ל-28.8% מבין אלו שלקחו חלק במחקר DEFINITE או 32.2% מהמשתתפים במחקר COMPANION. שני מחקרים כללו חולים עם קרדיומיופתיה איסכמית בלבד, בעוד שאחרים התמקדו בחולים עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית.

החוקרים אספו תוצאות אודות גברים ונשים בנפרד ומצאו כי בנשים כקבוצה לא תועד יתרון הישרדותי משמעותי מטיפול זה במסגרת מניעה ראשונית, בניגוד לגברים. ייתכן כי הבדלים אלו תרמו לתת-הערכה אפשרית של התועלת של ICD בקרב גברים, כאשר התוצאות נבחנו בכללותן.

החוקרים כותבים כי יש עדויות העשויות לתמוך בתועלת פחותה של ICD בנשים: בקרב נשים נטיה קטנה יותר להפרעות קצב חדריות, בהשוואה לגברים, והן בסיכון קטן יותר למוות פתאומי. יתרה מזאת, חלק קטן יותר מכלל מקרי התמותה בנשים הוא פתאומי, ללא תלות בחומרת אי-ספיקת לב. אעפ”י שבנשים שכיחות גבוהה יותר של קרדיומיופתיה לא-איסכמית, העשויה להסביר את השונות הנ”ל, הסיכון הנמוך יותר להפרעות קצב לב תואר ללא קשר לנוכחות/העדר מחלת עורקים כלילית.

ממצאים אלו מעידים כי הגיעה העת כי רופאים וחוקרים יבחנו את התועלת של התקני ICD במסגרת מניעה ראשונית באופן נפרד בגברים ובנשים.

Europace. 2018;20(6):897-901

לידיעה במדסקייפ