במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה קשר בין פרופיל גורמי סיכון אופטימאלי ובין הסיכון במהלך החיים לפרפור פרוזדורים של כ-20%; הסיכון עלה למעל 33% בנבדקים בהם תועד לפחות גורם סיכון אחד מוגבר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פרופיל גורמי הסיכון אשר סווג כאופטימאלי, גבולי או מוגבר ובין הסיכון במהלך החיים לפרפור פרוזדורים. לצורך כך, הם התבססו על נתוני מחקר Framingham Heart Study וכללו משתתפףים ללא פרפור פרוזדורים בגילאי אינדקס של 55, 65 ו-75 שנים. הרגלי עישון, צריכת אלכוהול, מדד מסת גוף, לחץ דם, סוכרת והיסטוריה של אי-ספיקת לב או אוטם שריר הלב נקבעו כאופטימאליים (כלומר, כל גורמי הסיכון היו אופטימאליים), גבוליים (נוכחות גורמי סיכון גבוליים והעדר גורם סיכון מוגבר), או מוגברים (נוכחות של לפחות גורם סיכון מוגבר אחד) בגיל האינדקס.
התוצא העיקרי היה הסיכון במהלך החיים לפרפור פרוזדורים בגיל אינדקס של עד 95 שנים, תוך תקנון לסיכון המתחרה לתמותה.
בגיל אינדקס של 55 שנים, מדגם המחקר כלל 5,338 משתתפים (2,331 גברים, 47.4%). בקבוצה זו, ב-247 (4.6%) תועד פרופיל סיכון אופטימאלי, ב-1,415 (26.5%) פרופיל הסיכון היה גבולי וב-3,676 (68.9%) הפרופיל היה מוגבר.
שיעורי הימצאות גורמי סיכון מוגברים עלה באופן הדרגתי עם עליה בגיל האינדקס. בגיל אינדקס של 55 שנים, הסיכון במהלך החיים לפרפור פרוזדורים עמד על 37%. הסיכון לפרפור פרוזדורים במהלך החיים עמד על 23.4% עם פרופיל סיכון אופטימאלי, 33.4% עם פרופיל סיכון גבולי ועל 38.4% עם פרופיל סיכון מוגבר.
בסיכומו של דבר, בקרב משתתפים עם לפחות גורם סיכון מוגבר אחד תועדה עליה של 37.8% בסיכון במהלך החיים לפרפור פרוזדורים. הגרדיאנט בסיכון במהלך החיים לפי היקף גורמי הסיכון היה דומה בגילאי אינדקס של 65 ו-75 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ללא תלות בגילאי אינדקס של 55, 65 ו-75 שנים, פרופיל הסיכון מנבא את הסיכון לפרפור פרוזדורים במהלך החיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!