רה-וסקולריזציה אלקטיבית של נגע טרשתי (TLR או Target Lesion Revascularization) לאחר הכנסת תומכן אינה בטוחה כפי שסברו בעבר, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה. במאמר שפורסם בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions מדווחים החוקרים כי פרוצדורת TLR לאחר התערבות כלילית מילעורית לוותה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, ייתכן משנית לשיעורים גבוהים של אוטם שריר הלב לאחר הפרוצדורה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של TLR לא-דחופה על הסיכון ארוך הטווח לתמותה לאחר התערבות כלילית מילעורית.
במסגרת המחקר נאספו נתונים אודות משתתפים ב-21 מחקרים אקראיים, אך לא כללו חולים שהלכו לעולמם באותו יום או יום לאחר פרוצדורת TLR, כמו גם אלו עם אוטם לבבי ביום הפרוצדורה, או יום לפני/אחרי הפרוצדורה. תוצא הסיום העיקרי היה שיעורי תמותה מכל-סיבה.
המחקר כלל 32,524 חולים אשר סווגו על-פי ביצוע פרוצדורת TLR במהלך המעקב. במהלך חציון מעקב של 37 חודשים, 2,330 חולים (7.2%) השלימו רה-וסקולריזציה לא דחופה של נגע המטרה.
לאחר תקנון לערפלנים, פרוצדורת TLR זוהתה כמנבא בלתי-תלוי של תמותה (יחס סיכון של 1.23). בחולים לאחר פרוצדורת TLR לא-דחופה תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של אוטם לבבי שאינו על-רקע הפרוצדורה, בהשוואה לאלו שלא השלימו פרוצדורה זו. בקרב חולים שהשלימו רה-וסקולריזציה לא-דחופה של נגע המטרה, אוטם לבבי לאחר הפרוצדורה זוהה כמנבא בלתי-תלוי של התמותה (יחס סיכון של 3.82).
החוקרים כותבים כי יש לנקוט מאמצים להפחתת הסיכון ל-TLR, אשר עשויים להביא לשיפור הפרוגנוזה של החולים, כולל הפחתת שיעורי אוטם לבבי ותמותה.
JACC: Cardiovascular Interventions
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!