מטופלים סוכרתיים ( ר”תDM) נמצאים בסיכון מוגבר, פי 2 עד 4 לפתח מחלה כלילית, עם סיכון מוגבר לפתח תפקוד לב ירוד (ר”תLVD).המחקרים המבוקריםהמשווים פתיחה מלעורית (ר”תPCI) לעומת ניתוח מעקפים (ר”תCABG) בסוכרתיים עם מחלה כלילית רב כלית (ר”תMVD), הדגימו אמנם יתרון בשרידה ובפחות אירועי אוטם (ר”תMI),אך  כללו נתח מזערי ( כ 3% בFREEDOM TRIAL ) של מטופלים עםLVD. לאור “מגפת” הסוכרת ועליה בשכיחות אי ספיקת לב בימינו, יש חשיבות להעריך את שיטת הרה וסקולריזציה המועדפת באוכלוסייה זאת עםMVD, וLVD.

מטרת המחקר:

להעריך האםCABGאוPCIמובילים לתוצא מיטבי, במטופליDMהסובלים מMVDוגםLVD.

שיטות:

החוקרים ניתחו מרשם המתנהל באלברטה, קנדה ( מרשםAPROACHהמתנהל פרוספקטיבית), הכולל את כל המצונתרים בנפה, מתוכם נבחרו כל מטופליDMאשר הדגימוLVDועברו רה וסקולריזציה בPCIאוCABG, בין השנים 2004-2016. השקלול לפי מספר גדול של משתנים, נעשה רטרוספקטיבית, בין 2 זרועות הטיפול בשיטתPropensity- Matching.

·        תוצא עיקרי–MACCEשכלול של תמותה, שבץ,MI, ורה וסקולריזציה חוזרת.

·        תוצאי משנה– המרכיבים הבדידים שלMACCE.

להמשך הכתבה באתר האיגוד הקרדיולוגי