ע”פ מחקר חדש מה-European Heart Journal , עבור מטופלי אוטם שריר הלב עם הרמת מקטע ST (ובקיצור STEMI) ועם שוק קרדיוגני , משך הזמן בין התחלת הטיפול הרפואי לביצוע PCI (התערבות מלעורית כלילית) ראשוני מהווה גורם חיזוי חזק לתמותה ואירועים חריגים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את אפקט משך הזמן העובר בין מגע רפואי ראשון ל-PCI על תמותה במטופלים עם STEMI , עם וללא אי יציבות המודינמית.
החוקרים השתמשו במידע מתוך המחקר הפרוספקטיבי FITT-STEMI (ר”ת של Feedback Intervention and Treatment Times in ST-Elevation Myocardial Infarction) שבמסגרתו הוערכה הרלבנטיות הפרוגנוסטית של משך הזמן ממגע רפואי ראשון למועד ביצוע PCI ב-12,675 מטופלי STEMI, אשר עשו שימוש בכלי תחבורה רפואי ואשר קיבלו טיפול ראשוני ב-PCI .
החוקרים ניתחו את התוצאות גם ע”פ הסטטוס של מצב שוק קרדיוגני ודום לב מחוץ לבית החולים (OCHA).
נמצא שעבור מטופלים שמשך הזמן בין המגע הרפואי הראשוני ל-PCI היה בין 60-180 דקות, היה קשר ליניארי בין זמן עד ל-PCI ותמותה, עבור כל 4 קבוצות ה-STEMI .
במטופלים עם שוק קרדיוגני (CS) ללא דום לב, כל דחייה של 10 דקות בטיפול הייתה קשורה ל-3.31 מקרי מוות נוספים ל-100 מטופלי PCI .
העלייה הזו בסיכון לתמותה בשל דחיית הטיפול הייתה גבוהה באופן מובהק (P < 0.0001) בהשוואה לשתי הקבוצות האחרונות של מטופלי OCHA עם CS (2.09) וללא CS (1.34) , כמו גם מטופלים יציבים המודינאמית (0.34).
החוקרים מסכמים כי עבור מטופלים עם CS , משך הזמן ממגע רפואי ראשון עד ביצוע PCI ראשוני מהווה גורם חיזוי חזק לתוצאות חמורות.
החוקרים סבורים שעבור קבוצת חולים זו קיצור משך הזמן ל-PCI מיידי ראשוני הוא בעל ערך רב, ולכן יש מקום למאמץ מיוחד לקצר את הזמן עד ביצוע ה-PCI עבור מטופלי STEMI אלה הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!