הטיפול ב-ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) לא הביא לשיפור ההישרדות של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל עם מחלת כליות כרונית, בהשוואה לחולים תואמים אחרים באותו מדגם, אשר לא טופלו ב-ICD. עם זאת, באלו בהם הושתל ICD תועד סיכון גדול יותר לאשפוזים מכל-סיבה ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב במהלך שלוש שנים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין השתלת ICD במסגרת מניעה ראשונית ובין הסיכון לתמותה ואשפוזים במדגם חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ומחלת כליות כרונית.
מחקר העוקבה כללה חולים מבוגרים עם נתונים זמינים בין 1 בינואר, 2005 ועד 31 בדצמבר, 2012. מחלת כליות כרונית הוגדרה כקצב פינוי גלומרולארי משוער של פחות מ-60 מ”ל/דקה. החוקרים התאימו חולים בהם הושתל ICD עם שלושה חולים בהם לא הושתל ICD, בהתאם לשלב מחלת כליות כרונית, גיל ומדד התאמה. המעקב נמשך עד 31 בדצמבר, 2013 והתוצאים העיקריים כללו תמותה מכל-סיבה, אשפוזים עקב אי-ספיקת לב ואשפוזים מכל-סיבה.
מדגם המחקר כלל 5,877 מבוגרים עם מחלת כליות כרונית (1,556 חולים עם ICD ו-4,321 ללא ICD). במודלים מתוקנים לנתונים דמוגרפיים, מחלות רקע וטיפול בתרופות למחלות לב וכלי דם, החוקרים לא זיהו הבדלים בתמותה מכל-סיבה בין חולים עם מחלת כליות כרונית באלו בהם הושתל ICD, בהשוואה לאלו בהם לא הושתל ההתקן (יחס סיכון מתוקן של 0.96). עם זאת, השתלת ICD לוותה בסיכון מוגבר לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב (סיכון יחסי מתוקן של 1.49) ואשפוז מכל-סיבה (סיכון יחסי מתוקן של 1.25) בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים כותבים כי יש לקחת בחשבון את הסיכונים והתועלות של השתלת ICD בחולים עם אי-ספיקת לב ומחלת כליות כרונית.
JAMA Intern Med. Published online February 5, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!