מכות חשמל מהתקן ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) הן מהירות ועשויות להיות מצילות-חיים, אך מכות אלו עשויות גם לפגוע באיכות החיים של החולים ובתחושת הרגיעה למשך מספר חודשים לאחר מכן, בין אם המכה הייתה הולמת ובין אם לאו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו ב-Heart Rhythm.

המחקר כלל חולים מ-150 מרכזים, לאחר השתלת ICD, עם ובלי קיצוב דו-חדרי, במהלך תקופה של שלוש שנים, שהסתיימה בסוף 2012.

במהלך ממוצע של 22 חודשים, היקף הפעילות הגופנית הממוצעת של החולים עמד על 185 דקות ביום, כאשר המכשירים כוילו לזיהוי הליכה בקצב איטי כפעילות גופנית. החוקרים מדווחים כי 289 חוו מכות חשמל של התקן ICD ו-388 אובחנו עם אירועי הפרעות קצב בגינן בוצע קיצוב כנגד טכיקרדיה.

הפעילות הגופנית עלתה בממוצע ב-88.6 דקות ביום במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר השתלת ההתקן, אך ירדה ב-15 דקות ביום במהלך יתר תקופת המעקב. היקף הפעילות צנח ב-23.7 דקות ביום מיד לאחר מכת חשמל מהתקן ICD ונדרשו כשלושה חודשים עד חזרה להיקף הפעילות שתועד טרם מכת החשמל.

היקף הפעילות הגופנית ירד לאחר קיצוב כנגד טכיקרדיה, אך באופן פחות משמעותי (ירידה של 5.8 דקות ביום).

איכות החיים, כפי שנקבעה לפי שאלוני EQ-5D (EuroQol 5D) לחרדה כוללת והערכה עצמית של המצב הבריאותי, הדגימה שינויים ניכרים לאחר מכות חשמל. מדד הבריאות ירד בכשלוש נקודות ותועדה החמרה משמעותית במדדי חרדה/דיכאון, אך לא במדדי ניידות, טיפול עצמי, רמת פעילות או כאב/אי-נוחות. מדד הבריאות הכולל שב לערכי הבסיס שישה חודשים לאחר מכת החשמל.

החוקרים כותבים כי מכת חשמל, בין אם הולמת ובין אם לאו, לוותה בהחמרת חרדה מפני מכת חשמל, עם עדות לרמות חרדה מוגברות גם שישה חודשים ומעלה לאחר מכת החשמל.

ההשפעות של מכת חשמל על היקף הפעילות הגופנית ומדדי איכות חיים וחרדה מפני מכת חשמל בחולה נתון, נטו להיות בולטות יותר עם עליה במספר מכות החשמל.

מכות חשמל הולמות, בהשוואה למכות חשמל לא-הולמות, לוו בירידה דומה בהיקף הפעילות הגופנית ועליה דומה במדדי חרדה מפני מכת חשמל. מדדי בריאות לפי שאלון EQ-5D ירדו משמעותית לאחר מכת חשמל הולמת, אך באופן לא-משמעותי לאחר מכת חשמל לא-הולמת.

Heart Rhythm 2017

לידיעה במדסקייפ