בהתייחס למחקר זה מה-LANCET עליו דיווחנו לאחרונה  ואשר לפיו לא נמצאה תועלת מובהקת בטיפול הנפוץ והמקובל באמצעות PCI בהקלת תסמינים ושיפור זמן מאמץ, מנתח פרופ’ רן קורנובסקי (בתמונה) , נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מנהל המערך לקרדיולוגיה במרכז רפואי רבין, ופרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב , את המחקר ומגיע למסקנה  ש”רצוי לא להיאחז במסקנות המחקר, ולדגול באבחון קפדני של חולי הלב מי מהם נזקק לצנתור שכולל השתלת סטנט ומי לטיפול שמרני, הכולל נטילת תרופות ושינוי אורח חיים בלבד. שימוש בסטנט כפי שגם נמצא במחקר יכול לפתוח מידית עורקים חסומים, להגביר משמעותית את זרימת הדם ללב וכך למנוע סבל וסיבוכים מהחולים.”

החסרונות הבולטים של המחקר לדעתו של קורנובסקי הם :

·         מחקר קטן של 200 חולים בלבד

·         המשתתפים סבלו מהיצרות בעורק אחד בעוד שב”חיים האמיתיים” מרבית החולים סובלים מכמה היצרויות במקביל

·         בכשני שליש מהמשתתפים התעוקה הייתה יציבה לחלוטין עם תוצאות טובות במבחן מאמץ עוד טרם החדרת הסטנט כך שלא ברור אם הייתה בכלל אינדיקציה לבצע במטופלים אלה PCI

·         המחקר כן מצא שיפור במבחני מאמץ ותסמינים בקרב אלה שעברו השתלת סטנט אך השיפור לא היה מובהק סטטיסטי, וזאת ככל הנראה גם בשל מס’ המשתתפים הנמוך והפרמטרים שלהם כפי שצויינו כאן.

·         התוצאות נבדקו לאחר 6 שבועות בלבד ממועד ה-PCI , תקופה שלדעת קורנובסקי היא קצרה מידי ושאינה יכולה להעיד על הצפוי לבוא לאורך תקופה ארוכה יותר.

·         מרבית המשתתפים קיבלו 2-3 תרופות לטיפול בתעוקה. גם כאן לדעת קורנובסקי בחיים האמיתיים לא בטוח שמרבית המטופלים מדגימים היענות מלאה לטיפול התרופתי.

למאמר ב”הארץ”

הערת המערכת: יש לציין שבסקר שערכנו מייד לאחר פירסום המחקר באתר שיתוף המקרים הקליניים שלנו e-medcase ,  82% מהמשתתפים בחרו בתשובה לפיה ימשיכו להציע PCI למטופלים עם תעוקה יציבה, על אף תוצאות המחקר.