על-בסיס ממצאים ממספר מחקרים, חוקרים ביססו קשר בין המקצב היומי ובין נזק לשריר הלב ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאחר ניתוח החלפת מסתם וותין.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הסיבוכים הלבביים המג’וריים במחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, חד-מרכזי, שכלל חולים עם היצרות חמורה של מסתם הוותין ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, שהופנו לניתוח להחלפת מסתם הוותין והשלימו את הניתוח בבוקר או אחר הצהריים.  עוד השלימו החוקרים מחקר אקראי החולים חולקו לניתוח החלפת מסתם וותין בבוקר אור אחר הצהריים.  בנוסף, החוקרים השלימו מודלי היפוקסיה-חמצון חוזר להערכת שריר הלב במכרסמים לזיהוי מסלולי מעבר אותות רלבנטיים.

היעד העיקרי של המחקר היה הערכת השפעה של מועד ניתוח החלפת מסתם (בוקר לעומת אחר הצהריים) על סבילות שריר הלב של איסכמיה-זילוח מחדש, כפי שנקבע לפי אירועים חריגים מג’וריים (תמותה קרדיווסקולארית, אוטם שריר הלב ואשפוז לבית חולים בשל אי-ספיקת לב חדה).

מדגם המחקר כלל 596 חולים בזוגות תואמים, שהשלימו את הניתוח בבוקר (298 חולים) או אחה”צ (298 חולים). במהלך 500 ימי המעקב לאחר הניתוח, היארעות סיבוכים לבביים מג’וריים הייתה נמוכה יותר בקבוצת החולים שנותחו אחר הצהריים, בהשוואה לאלו שנותחו בבוקר (יחס סיכון של 0.50).

במחקר האקראי, 88 חולים חולקו באקראי לניתוח בבוקר (44 חולים) או אחה”צ (44 חולים); הערכה בתר-ניתוחית של הנזק לשריר הלב עם הערכת שחרור טרופונין לבבי סביב הניתוח הדגימה רמות נמוכות יותר משמעותית בקבוצת החולים שנותחו אחה”צ, בהשוואה לניתוח בבוקר (יחס משוער של ממוצע גיאומטרי של 0.79 בהשוואת ניתוח אחה”צ לבוקר).

במודלים המעבדתיים הודגמו שונות אינטרינזית בבוקר-אחה”צ בסבילות היפוקסיה-חמצון חוזר, בשילוב עם שינויים בביטוי גנים בהתאם למקצב היומי. במודל העכברים, מחיקת גן Rev-Erbα או טיפול באנטגוניסט הפחית את הנזק בעת מעבר משינה לעירות, בעקבות עליה בביוטי CDKN1a/p21, המתווך נזק איסכמיה-זילוח חוזר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוח החלפת מסתם וותין בשעות אחר הצהריים מספק הגנה בתר-ניתוחית לשריר הלב ועשוי להוביל לשיפור התוצאות, בהשוואה לניתוח בשעות הבוקר.

Lancet 2017

לידיעה במדסקייפ