במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים לאחר צנתור כלילי, הסיכון לדימום היה נמוך יותר בקרב אלו שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול עם Dabigatran (פרדקסה) ומעכב P2Y12, בהשוואה לאלו תחת טיפול משולש עם קומדין, מעכב P2Y12 ואספירין. טיפול כפול לא היה נחות בהשוואה לטיפול משולש בכל הנוגע לסיכון לאירועים תרומבואמבוליים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול משולש עם קומדין ושני נוגדי-טסיות הינו הטיפול הסטנדרטי לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים עם פרפור פרוזדורים, אך טיפול זה מלווה בסיכון גבוה לדימומים. הם השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, שכלל 2,725 חולים עם פרפור פרוזדורים לאחר התערבות כלילית לטיפול משולש עם פרדקסה (110 מ”ג או 150 מ”ג פעמיים ביום) עם מעכבי P2Y12 (Clopidogrel או Ticagrelor) וללא אספירין. מחוץ לארצות הברית, חולים קשישים (גילאי 80 ומעלה; גילאי 70 שנים ומעלה ביפן) חולקו באקראי לטיפול כפול במינון 110 מ”ג או טיפול משולש.
תוצא הסיום העיקרי היה אירוע דימום מג’ורי או לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית במהלך המעקב (מעקב ממוצע של 14 חודשים). החוקרים בחנו גם העדר-נחיתות של טיפול כפול עם פרדקסה (שני המינונים יחדיו) מול טיפול משולש עם קומדין בנוגע להיארעות תוצא יעילות משולב של אירועים תרומבואמבוליים (אוטם לבבי, אירוע מוחי, או תסחיף סיסטמי), תמותה, או רה-וסקולריזציה לא-מתוכננת.
היארעות התוצא העיקרי עמדה על 15.4% בקבוצת טיפול כפול עם פרדקסה במינון 110 מ”ג, בהשוואה ל-26.9% בקבוצת הטיפול המשולש (יחס סיכון של 0.52; p<0.001 להעדר-נחיתות ו-p<0.001 לעדיפות) ו-20.2% בקבוצת הטיפול הכפול עם פרדקסה במינון 150 מ”ג, בהשוואה ל-25.7% בקבוצת הטיפול המשולש, שלא כללה קשישים מחוץ לארצות הברית (יחס סיכון של 0.72). היארעות תוצא היעילות העיקרי עמדה על 13.7% בשתי קבוצות טיפול כפול יחדיו, בהשוואה ל-13.4% בקבוצת הטיפול המשולש (יחס סיכון של 1.04). שיעור האירועים החריגים החמורים לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות.
N Engl J Med. 2017 Aug 27
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!