מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, עולה כי ביוצאי צבא עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים תועדו תוצאות טובות יותר כאשר טופלו במהלך 90 הימים הראשונים ע”י קרדיולוג, במקום רופא ראשוני.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין מומחיות הרופא המטפל ותוצאות הטיפול בחולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים. הם התבססו על נתוני מחקר TREAT-AF (Retrospective Evaluation and Assessment of Therapies in AF) אודות יוצאי צבא עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, בין 2004-2012, עם לפחות ביקור אחד אצל רופא ראשוני או קרדיולוג בתוך 90 ימים מאבחנת הפרעת הקצב. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין הרופא המטפל ובין תוצאות פרפור פרוזדורים.

מבין 184,161 חולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים (גיל 70 שנים, 1.7% נשים, מדד CHA2DS2-VASc של 2.6 נקודות), 40% טופלו ע”י קרדיולוג ו-60% ע”י רופא ראשוני בלבד. לאחר תקנון למשתנים, טיפול ע”י קרדיולוג נקשר עם ירידה בשיעור אירועים מוחיים (יחס סיכון של 0.91) ותמותה (יחס סיכון של 0.89) ועליה באשפוזים בשל פרפור פרוזדורים או טכיקרדיה על-חדרית (יחס סיכון של 1.38) ואוטם שרירהלב (יחס סיכון של 1.03). ניתוח מותאם הדגים תוצאות דומות.

החוקרים זיהו כי ייתכן ומרשם לטיפול נוגד-קרישה פומי בתוך 90 ימים מהאבחנה עמד בבסיס הירידה בשיעור אירועים מוחיים, אך לא בבסיס ההבדלים בשיעורי ההישרדות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים, טיפול ע”י קרדיולוג לווה בתוצאות טובות יותר. ייתכן כי ההבדלים נבעו מטיפול מוקדם בנוגדי-קרישה פומיים. אמנם מדובר בממצאים מוקדמים, אך הם קוראים להתייחס בכובד ראש לממצאי המחקר ולבחון התערבויות ברמת מערכת הטיפול הרפואי בעת אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים.

J Am Coll Cardiol 2017

לידיעה במדסקייפ