מתוצאות מחקר NODE-1 (Intranasal Etripamil for the Conversion of PSVT to Sinus Rhythm) עולה כי תרסיס אפי המכיל חסם תעלות סידן, Etripamil, עשוי לחזרת קצב סינוס בחולים עם טכיקרדיה על-חדרית התקפית אקוטית מחוץ לכותלי בית החולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במקרים של PSVT (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) שאינם מגיבים לתרגילים וגאליים, טיפול תוך-ורידי בחסמי ביתא, Diltiazem או Verapamil הינו יעיל מאוד, אך לא-נוח ומביא לעליה בהוצאות רפואיות.
מחקר NODE-1 נערך ב-35 מרכזים ברחבי ארצות הברית וקנדה וכלל 104 חולים (גיל חציוני של 52.2 שנים, 57% נשים) שטופלו ב- Etripamilאו פלסבו. AVNRT (Atrioventricular Nodal Reentrant Tachycardia) היה המנגנון הנפוץ ביותר לטכיקרדיה, כאשר קצב הטכיקרדיה העל-חדרית עמד בממוצע על 162 פעימות לדקה.
במסגרת המחקר, חולים עם PSVT שהמתינו לאבלציה טופלו ב- Etripamil תוך-נזאלי במינון של 35, 70, 105 ו-140 מ”ג שבו לקצב סינוס לאחר חציון של 2-3 דקות, כאשר 65%, 87%, 75% ו-95%, בהתאמה, שבו לקצב סינוס בתוך 15 דקות, בהשוואה ל-35% מהמטופלים בפלסבו.
ירידה זמנית בלחץ הדם תועדה עם שני המינונים הגבוהים של הטיפול, אך בסיכומו של דבר, לטיפול ב- Etripamil פרופיל בטיחות מתקבל על הדעת והטיפול נסבל היטב. חולים שטופלו ב-Etripramil דיווחו על אי-נוחות וגודש אפי, כמו גם גירוי בגרון, אך תופעות אלו היו קלות יותר כאשר תודרכו להשאיר את הסנטר למטה בעת נטילת הטיפול.
לדברי החוקרים, במידה והטיפול אכן מוצלח, אזי Etripamil עשוי לשמש כטיפול מהיר-פעולה בצורת תרסיס אפי להפסקת הפרעת קצב על-חדרית, ללא צורך בהערכה רפואית דחופה ועשוי להביא לשינוי פרדיגמת הטיפול בהפרעות קצב אלו.
מתוך כנס ה-Heart Rhythm Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!