מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי לבדיקת CCTA (Coronary CT Angiography) מספר יתרונות על-פני בדיקות תפקודיות להערכת חולים עם תסמיני מחלה כלילית יציבה.
החוקרים בחנו את הנתונים ממאגרים ארציים להשוואת תוצאות בדנמרק להשוואת התוצאים לאחר CCTA, בהשוואה לבדיקה תפקודית (מבחן מאמץ ומיפוי לב), כולל טיפול תרופתי בהמשך, פרוצדורות פולשניות ותוצאות קליניות. מדגם המחקר כלל 86,705 משתתפים שהשלימו הערכה לא-פולשנית בחשד למחלה כלילית.
טיפול בסטטינים השתנה לעיתים קרובות יותר בקבוצת CCTA (21.3%), בהשוואה לבדיקות תפקודיות (13.4%), וכך גם טיפול באספירין (24.9% לעומת 16%). כמו כן, בקרב נבדקים בקבוצת CCTA תועד סיכוי גבוה יותר להחלפת טיפול מסטטין רגיל לסטטין פוטנטי, בהשוואה לנבדקים בקבוצת בדיקות תפקודיות.
מרבית הנבדקים בשתי הקבוצות לא נדרשו לבדיקות נוספות במהלך 120 הימים לאחר הבדיקה הראשונית. עם זאת, בדיקות לא-פולשניות בהמשך היו פחות נפוצות לאחר CCTA (5.9%), בהשוואה לשיעור שתועד לאחר בדיקות תפקודיות (10.5%). רה-וסקורליזציה כלילית הייתה נפוצה יותר משמעותית בקבוצת CCTA (3.8% לעומת 2.2% השלימו התערבות כלילית מילעורית; 1.3% לעומת 1.0% הופנו לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים).
בסיכומו של דבר, העלות הממוצעת של בדיקותת נוספות, רה-וסקורליזציה, טיפול באספירין או סטטינים בתוך 120 הימים לאחר הבדיקה הייתה גבוהה יותר משמעותית לאחר CCTA (995 דולרים) לעומת בדיקות תפקודיות (718 דולרים).
לאחר תקנון להבדלים בסיסיים, הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה דומה בשתי הקבוצות, אך הסיכון המתוקן לאוטם שריר הלב היה נמוך ב-29% בקבוצת CCTA. בניתוח סטטיסטי נוסף, בדיקת CCTA לוותה בסיכון מופחת ב-12% לתמותה מכל-סיבה, סיכון מופחת ב-36% לאוטם לבבי וסיכון מופחת ב-19% לתוצא המשולב.
החוקרים כותבים כי גישה ראשונית של השלמת CCTA להערכת חשד למחלה כלילית יציבה מלווה בשימוש נרחב יותר בתרופות למניעת מחלות לב ופרוצדורות לבביות פולשניות, כולל רה-וסקולריזציה כלילית. הגישה האינטנסיבית יותר לאחר CCTA עשויה להוביל לשיפור התוצאות הקליניות, בפרט הפחתת תסמונות כליליות חדות.
J Am Coll Cardiol 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!