במאמר שפורסם בכתב העת American Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול בסטטינים עשוי לעכב התקדמות ואף להוביל לנסיגה בנגע כלילי לא-מסויד בדרגה קלה.
המחקר התצפיתי, פרוספקטיבי, רב-מרכזי כלל 206 חולים עם נגע כלילי לא-מסויד קל בבדיקת CCTA (Computed Tomography Angiography). המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות לפי טיפול בסטטינים: קבוצת טיפול אינטנסיבי בסטטינים (55 משתתפים), טיפול בסטטינים מתונים (85 משתתפים) וללא טיפול בסטטינים (66 משתתפים). בדיקות הדמיה עוקבות בוצעו לאחר חציון של 18 חודשים. נפח LAP (Low Attenuation Plaque), נפח נגע כולל ואחוז נפח הנגע נמדדו במהלך המחקר.
החוקרים מדווחים כי זוהתה נסיגה משמעותית בנפח LAP, סך נפח הנגע הכלילי ואחוז נפח הנגע בקבוצת הטיפול האינטנסיבי בסטטינים, בהשוואה למשתתפים שלא טופלו בסטטינים (שינוי שנתי של 7.1- לעומת 0.9 ממ”ק; 16.4- לעומת 12.3 ממ”ק; ו-6.2%- לעומת 3.5%, בהתאמה). התקדמות נפח LAP, נפח נגע כולל ואחוז נפח הנגע נסוגו עם טיפול בסטטינים מתונים, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטטינים (שינוי שנתי של 2.8- לעומת 0.9 ממ”ק; 0.1- לעומת 12.3 ממ”ק; ו-1.8%- לעומת 3.5%).
מניתוח רב-משתני עלה כי השינוי בנפח הנגע הכולל, נפח LAP בסיסי גדול יותר, טיפול בסטטינים מתונים וטיפול אינטנסיבי בסטטינים, זוהו כולם כגורמים מנבאים בלתי-תלויים לנסיגה של הנגע הכלילי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי סטטינים עשויים להביא לעיכוב בהתקדמות ואף לעודד נסיגה בנגעים כליליים לא-מסוידים.
Am Heart J. 2016;180(34):29-38
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!