צריכת מינונים גבוהים של קפאין לא הובילה לעליה בסיכון להפרעות קצב בחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית כרונית, גם בזמן מבחן מאמץ על הליכון, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי-מבוקר קטן, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את השפעות קפאין במינון גבוה או פלסבו על תדירות הפרעות קצב חדריות ועל-חדריות, הן במנוחה והן במהלך מבחן מאמץ מוגבל-תסמינים.

מדובר במחקר אקראי, כפל-סמיות, שנערך במרפאת אי-ספיקת לב והשתלת לב בבית חולים אוניברסיטאי שלישוני. המחקר כלל חולים עם אי-ספיקת לב כרונית והפרעה סיסטולית בדרגה בינונית-עד-חמורה (מקטע פליטה של חדר שמאל של מתחת ל-45%) ומדד NYHA של I–III בין 5 במרץ, 2013 ועד 2 באוקטובר, 2015. הם בחנו צריכת קפאין (100 מ”ג) או לקטוז, בנוסף לחמש מנות של קפה נטול-קפאין במרווחים של שעה אחת, עם סך כולל של 500 מ”ג של קפאין או פלסבו במהלך פרוטוקול של חמש שעות. מספר ושיעור המקרים של פעימות חדריות ועל-חדריות מוקדמות נקבע באמצעות ניטור אק”ג רציף.

מדגם המחקר כלל 51 חולים (גיל ממוצע של 60.6 שנים) עם הפרעה סיסטולית בדרגה בינונית-עד-חמורה עם מקטע פליטה של חדר שמאל של 29%; ב-61% מהחולים הושתל ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין קפאין או פלסבו במספר פעימות מוקדמות חדריות ועל-חדריות (6 לעומת 6 פעימות, בהתאמה), כמו גם במספר Couplet, Bigeminy או טכיקרדיה לא-ממושכת במהלך ניטור אק”ג רציף.

משתנים שזוהו במבחן מאמץ, דוגמת פעימוצ מוקדמות חדריות ועל-חדריות, משך מאמץ גופני, צריכת חמצן מקסימאלית משוערת וקצב לב, לא הושפעו מצריכת קפאין. החוקרים לא זיהו עליה בפעימות מוקדמות חדריות (91 לעומת 223 לעומת 207 פעימות, בהתאמה) בחולים עם ריכוז קפאין גבוה בדם, בהשוואה לאלו עם ריכוז נמוך בדם או עם פלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נטילת מינון גבוה של קפאין לא העלתה את הסיכון להפרעות קצב לב בחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית בסיכון גבוה להפרעות קצב חדריות.

JAMA Intern Med

לידיעה במדסקייפ