תוספת טיפול ב- Levosimendan(סימדקס) לטיפול הסטנדרטי בחולים עם הלם ספטי אינה מובילה להפחתת היארעות או חומרת פגיעה בתפקוד איברים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי-מבוקר בשלב 2, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Levosimendan הינה תרופה המעלה את הרגישות לסידן, בעלת תכונות יונוטרופיות ואחרות, העשויות להוביל לשיפור התוצאות בחולים עם אלח-דם.
כעת הם השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, להערכת ההשפעה של Levosimendan על חומרת פגיעה בתפקוד איברים במבוגרים עם אלח-דם. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Levosimendan למשך 24 שעות או פלסבו, שניתנו כתוספת לטיפול סטנדרטי. תוצא הסיום העיקרי היה מדד SOFA (Sequential Organ Failure Assessment) ביחידת טיפול נמרץ עד יום 28. תוצאים משניים כללו את שיעורי התמותה לאחר 28 ימים, זמן עד גמילה מהנשמה מכאנית ואירועים חריגים.
מדגם המחקר כלל 516 חולים; 259 חולים חולקו לטיפול ב- Levosimendan ו-257 לקבוצת הביקורת. לא תועדו הבדלים מובהקים במדדי SOFA בין שתי הקבוצות (6.68 לעומת 6.06, הבדל ממוצע של 0.61). שיעורי תמותה לאחר 28 ימים עמדו על 34.5% בקבוצת ההתערבות לעומת 30.9% בקבוצת הביקורת. בקרב חולים שנדרשו להנשמה בתחילת הדרך, באלו בקבוצת Levosimendan תועד סיכוי נמוך יותר לגמילה מוצלחת מהנשמה מכאנית במהלך תקופה של 28 ימים (יחס סיכון של 0.77). שיעור גבוה יותר של מטופלים בקבוצת Levosimendan אובחנו עם טכיאריתמיה ממקור על-חדרי (3.1% לעומת 0.4% בקבוצת הפלסבו).
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוספת Levosimendan לטיפול סטנדרטי במבוגרים עם אלח-דם אינו מלווה בפגיעה פחות חמורה בתפקוד איברים או בהפחתת שיעורי התמותה. הטיפול לווה בסבירות נמוכה יותר לגמילה מוצלחת מהנשמה מכאנית ובסיכון מוגבר להפרעות קצב על-חדריות.
N Engl J Med. Published online October 5, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!