במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי חמש שנים לאחר טיפול אבלציה באמצעות צנתר בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי, שכיחות מקרי כלל אירועי פרפור פרוזדורים ופרפור פרוזדורים תסמיני הייתה נמוכה יותר משמעותית בחולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר, בהשוואה לחולים תחת טיפול תרופתי.
במחקר MANTRA-PAF (Medical ANtiarrhythmic Treatment or Radiofrequency Ablation in Paroxysmal Atrial Fibrillation) נערכה השוואה בין אבלציה באמצעות צנתר (RFA או Radiofrequency Catheter Ablation) עם תרופות אנטי-אריתמיות כטיפול קו-ראשון לפרפור פרוזדורים התקפי. כעת הם מדווחים על התוצאות חמש שנים לאחר הטיפול.
ניתוח הנתונים לאחר חמש שנים כלל 245 מבין 294 חולים שחולקו באקראי לאבלציה באמצעות צנתר (125 חולים) או טיפול תרופתי (120 חולים), כאשר עבור 227 חולים היו נתונים זמינים מבדיקת הולטר אק”ג. השימוש בתרופות אנטי-אריתמיות I או III היה נפוץ יותר בקבוצת הטיפול התרופתי (61 חולים לעומת 13 חולים). העדר פרפור פרוזדורים היה נפוץ יותר בחולים לאחר אבלציה (86%) בהשוואה לחולים תחת טיפול תרופתי (71%, סיכון יחסי של 0.82). מגמה דומה תוארה בהערכת פרפור פרוזדורים תסמיני (94% לעומת 85%, סיכון יחסי של 0.91) בניטור הולטר אק”ג במהלך שבוע.
נטל פרפור פרוזדורים היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת החולים לאחר אבלציה. מדדי איכות חיים לא היו שונים משמעותית בין קבוצות המחקר. השיפור במדדי איכות החיים מתחילת המחקר נותר ולא היה שונה מהתוצאות שתועדו לאחר שנתיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי השיפור במדדי איכות חיים שתועדו לאחר שנתיים נותרו לאחר חמש שנים, ללא הבדלים בין הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!