מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי שכללו למעלה מ-10,000 פרוצדורות הפחתת מחיצה לטיפול בקרדיומיופתיה היפרטרופית עולה כי חלה עליה של כמעט פי ארבע בשיעורי התמותה בבית החולים בבתי חולים בנפח קטן, בהשוואה לבתי חולים בנפח גדול, ללא תלות לסוג הפרוצדורה.
ממצא מטריד נוסף העולה מהמחקר הוא כי חציון פרוצדורות SM (Septal Myectomy) ו-ASA (Alcohol Septal Ablation) עמד על 1% ו-0.7% בשנה. מדובר בקריאת השכמה לקהילה הקרדיולוגית כי יש להשקיע הרבה יותר מאמצים בהפניית חולים עם בעיות רפואיות מורכבות מאוד למרכזי מצוינות, בין אם מדובר בפרוצדורות SM או ASA.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את מכתבי השחרור של 11,248 חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית במאגר National Inpatient Sample מכל בתי החולים שביצעו פרוצדורות להפחתת מחיצה בין 2003-2011.
שיעורי התמותה בבית החולים היו הגבוהים בבתי חולים בשליש העליון והתחתון מבחינת נפח החולים נעו בין 3.8-15.6% לאחר SA ובין 0.6-2.3% לאחר אבלציה של המחיצה.
הצורך בקוצב לב קבוע ודימום מג’ורי היה גם גבוה יותר בבתי חולים בנפח קטן יותר לאחר פרוצדורת SM, כמו גם אי-ספיקת כליות חדה לאחר אבלציה.
לאחר ניתוח רב-משתנים נחלש מעט הקשר בין נפח פרוצדורות SA וסיבוכים לאחר הפרוצדורה, אך השלמת פרוצדורת SM במרכזים בנפח הקטן ביותר נותר גורם מנבא בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה באשפוז (יחס סיכויים של 3.11) ודימומים מג’וריים (יחס סיכויים של 3.77).
למרות הבדלים קלים בין מרכזים בנפח גבוה ונמוך בכל הנוגע לפרוצדורות אבלציה של המחיצה, עדיין מומלץ לבצע את הפרוצדורה במרכזים בנפח גבוה, בעיקר מאחר ו-SM הינה עדיין הגישה המועדפת בהנחיות על-פני אבלציה של המחיצה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!