במאמר שפורסם בכתב העת JACC Heart Failure מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי שילוב אלגוריתם טיפול המבוסס על הלחץ בעורק הריאה להפחתת לחצי מילוי, הוביל לשינויים בשימוש במשתנים ומרחיבי כלי דם, ונמצא יעיל יותר בהפחתת היקף אשפוזים בשל אי-ספיקת לב, בהשוואה לטיפול בחולים על-בסיס סימנים ותסמינים בלבד.
מטרת המחקר הייתה לבחון את נתוני הטיפול הרפואי ממחקר CHAMPION (Heart Sensor Allows Monitoring of Pressure to Improve Outcomes in Class III Heart Failure) ולקבוע אםילו התערבויות נקשרו עם הפחתת אשפוזים בשל אי-ספיקת לב במהלך טיפול אמבולטורי.
ברקע למחקר מסביריםהחוקרים כי עליה בלחצי המילוי בלב, המעלים את הסיכון לאשפוזים ותמותה, ניתנת לזיהוי באמצעות מערכת אמבולטורית לניטור לחץ בעורק הריאה לפני הופעת גודש סימפטומטי, ולטפל בהתאם למניעת אשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב.
מחקר CHAMPION היה מחקר אקראי, מבוקר, שכלל 550 חולים עם אי-ספיקת לב ומדד NYHA של III, שאושפזו בשל אי-ספיקת לב במהלך השנה הקודמת. כל החולים השלימו השתלה של מערכת ניטור לחץ בעורק הריאה וחולקו באקראי לקבוצת ניטור פעיל (טטיפול לפי לחץ בעורק הריאה וטיפול סטנדרטי) או לקבוצת ביקורת (טיפול לפי הערכה קלינית), והיו במעקב למשך תקופה מינימאלית של שישה חודשים. החוקרים השוו את נתוני הטיפול הרפואי בין הקבוצות במטרה להבין אילו התערבויות הוביל להפחתה משמעותית באשפוזים עקב אי-ספיקת לב.
מהתוצאות עולה כי בשתי הקבוצות הטיפול הרפואי היה דומה בתחילת המחקר. לאחר שישה חודשים, בקרב משתתפים בקבוצת הניטור הפעיל תועדה שכיחות מוגברת של התאמת טיפול תרופתי; עליה משמעותית במינוני משתנים, מרחיבי כלי דם ואנטגוניסטים נוירו-הורמונאלים, הגברה מכוונת של טיפול במשתנים ומרחיבי כלי דם בחולים עם לחץ דם גבוה יותר בעורק הריאה ושימור תפקודי כלייתי למרות הגברת טיפול במשתנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!