ניתוח מעקפים עדיף על צנתור כלילי בחולי סוכרת עם מחלה של מספר עורקים כליליים (מתוך כנס ה-AHA)

מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-AHA (American Heart Association), עולה כי בחולי סוכרת הנדרשים לרה-וסקולריזציה עקב מחלה של מספר עורקים כליליים, סיכון מופחת לתמותה, אירוע לבבי וסיבוכים חמורים בעקבות ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG או Coronary Artery Bypass Grafting), בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention), בפרט במצבים של תסמונת כלילית חדה יציבה.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות לזיהוי חולי סוכרת עם מחלה כלילית רב-כלית, ללא תלות בתפקוד כלייתי או לבבי, שהשלימו טיפול רה-וסקולריזציה בין 2007-2014. הם התבססו על קודי ICD-10 לזיהוי מקרים של אירוע מוחי והתקפי לב ונתונים סטטיסטיים לזיהוי מקרי תמותה. לאחר מכן הם בחנו את שיעור הסיבוכים הלבביים/צרברווסקולאריים המג’ורים באמצעות מדד משולב שכלל תמותה, אוטם לבבי לא-פטאלי ואירוע מוחי לא-פטאלי, תוך תקנון לגורמי סיכון בתחילת המחקר.

הסקירה כללה 4,937 פרוצדורות, 60% מהן היו PCI. חולים שהשלימו פרוצדורות PCI היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של נשים בקבוצה זו ושיעור גבוה יותר של מחלות כבד וריאה. בקרב חולים שהשלימו ניתוח מעקפים תועדו שיעורים גבוהים יותר של מחלה בחלק הפרוקסימאלי של העורק השמאלי הקדמי.

63% מהמשתתפים השלימו רה-וסקולריזציה עקב תסמונת כלילית חדה. מבין החולים שהשלימו PCI, ב-68% מהמקרים ההתוויה הייתה תסמונת כלילית יציבה; שיעור זה עמד על 54% מבין החולים שהשלימו ניתוח מעקפים. 59% מהחולים לאחר ניתוח מעקפים ו-70% מהחולים לאחר צנתור כלילי השלימו את הפרוצדורות במסגרת דחופה או במסגרת טיפול חירום.

התוצאות בטווח הקצר (30 ימים עד 12 חודשים) הצביעו על עדיפות לניתוח מעקפים מבחינת תוצאי הסיכום שכללו תמותה ואוטם שריר הלב, אך לא עבור אירועים מוחיים. תוצאות ארוכות טווח (31 ימים עד 5 שנים) הצביעו על עדיפות ניתוח מעקפים עם כל התוצאים.

עד 30 ימים לאחר הפרוצדורה, בחולים עם תסמונת כלילית יציבה תועדה תועלת רבה יותר לניתוח מעקפים, בהשוואה לצנתור כלילי (p=0.005). 30 ימים ומעלה לאחר הפרוצדורה, התועלת של CABG על-פני PCI לא הייתה עוד משמעותית בחולים עם תסמונת כלילית חדה, בהשוואה לחולים ללא תסמונת כלילית חדה.

החוקרים מציעים לשקול מחדש את התפיסה המקובלת, ולא להתבסס רק על נתונים קליניים ואנטומיים בהחלטה על גישת רה-וסקולריזציה.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן