מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation עולה כי טיפול בתוספת חמצן בחולים עם STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) ללא היפוקסיה עשוי להגדיל את הנזק המוקדם לשריר הלב ומלווה באוטם גדול יותר בבדיקות לאחר שישה חודשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חמצן ניתן לעיתים קרובות לחולים עם STEMI למרות שמחקרים קודמים רמזו לעליה אפשרית בנזק לשריר הלב עקב כיווץ כלי דם כליליים והגדלת העקה החמצונית.
מדובר במחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר, בו נערכה השוואה בין טיפול בחמצן (8 ליטר לדקה) אל מול אי-טיפול בחמצן בחולים עם STEMI בחולים שאובחנו עם STEMI לפי בדיקת אק”ג. מבין 638 חולים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, תועדו 441 מקרים מאושרים של STEMI ששימשו להערכת הנתונים.
תוצא הסיום העיקרי היה גודל אוטם שריר הלב כפי שנקבע לפי אנזימי לב, טרופונין לבבי וקריאטין קינאז. תוצאי סיום משניים כללו הישנות אוטם שריר הלב, הפרעות קצב לב וגודל אוטם שריר הלב כפי שנקבע לפי בדיקת MRI של הלב לאחר שישה חודשים.
ממוצע שיא רמת טרופונין היה דומה בשתי הקבוצות (57.4 מק”ג לליטר לעומת 48 מק”ג לליטר עם ובלי חמצן, p=0.18). החוקרים זיהו עליה משמעותית בממוצע שיא ריכוז קריאטין קינאז בקבוצת הטיפול בחמצן, בהשוואה לאי-טיפול בחמצן (1,948 יחידות לליטר לעומת 1,543 יחידות לליטר, p=0.01). עוד תוארה עליה בשיעורי ההישנות של אוטם שריר הלב בקבוצת הטיפול בחמצן (5.5% לעומת 0.9%, P=0.006) ועליה בתדירות הפרעות קצב לב (40.4% לעומת 31.4%, P=0.05). בקבוצת הטיפול בחמצן גודל אוטם שריר הלב לאחר שישה חודשים, כפי שנקבע לפי בדיקת MRI של הלב, היה גדול יותר משמעותית (P=0.04).
לסיכום, מהנתונים עולה כי טיפול בחמצן בחולים עם STEMI ללא היפוקסיה אינו מועיל ואף עלול להזיק.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!