במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) הנשלחים ל-Primary Percutaneous Coronary Intervention עם מחלה רב-כלית, בהשוואה לטיפול בנגע העיקרי בלבד, השלמת רה-וסקולריזציה מלאה הובילה להפחתת תוצא משולב שכלל תמותה מכל-סיבה, הישנות אוטם שריר הלב, אי-ספיקת לב ורה-וסקולריזציה על-רקע איסכמיה בתוך שנה אחת.

מחקר CvLPRIT (Complete versus Lesion-only Primary PCI Trial) הינו מחקר אקראי, בתווית-פתוחה, להשוואת רה-וסקולריזציה מלאה בעת אשפוז האינדקס עם טיפול בעורק האחראי לאוטם בלבד.

לאחר שהחולים נתנו הסכמתם והשלימו אנגיוגרפיה כלילית, 296 חולים בשבעה מרכזים בבריטניה חולקו באקראי לרה-וסקולריזציה מלאה בבית החולים (150 חולים) או רה-וסקולריזציה של העורק האחראי לאוטם בלבד (146 חולים). רה-וסקולריזציה מלאה בוצעה בעת ה-PPCI או לפני השחרור מבית החולים. ההקצאה האקראית כללה סיווג לפי מיקום האוטם (קדמי/לא-קדמי) והופעת התסמינים (עד שלוש שעות או מעל שלוש שעות). תוצא הסיום העיקרי הוגדר כשילוב של תמותה מכל-סיבה, הישנות אוטם שריר הלב, אי-ספיקת לב ורה-וסקולריזציה על-רקע איסכמיה בתוך 12 חודשים.

המאפיינים הקליניים בשתי הקבוצות היו דומים בתחילת המחקר. התוצא העיקרי תועד ב-10% מהחולים בקבוצת רה-וסקולריזציה מלאה בהשוואה ל-21.2% מאלו בקבוצת רה-וסקולריזציה של נגע המטרה בלבד (יחס סיכון של 0.45, p=0.009). עוד תוארה מגמה לכיוון של תועלת בשלב מוקדם לאחר רה-וסקולריזציה מלאה. למרות שלא תועדה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה או אוטם שריר הלב, החוקרים זיהו ירידה לא-מובהקת בכל מרכיבי תוצא הסיום העיקרי.

לא נרשמ הבדלים בהיקף האיסכמיה  במיפוי לב או בתוצאי בטיחות שכללו דימום מג’ורי, נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד או אירועים מוחיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלה רב-כלית, במהלך אשפוז בשל STEMI תועדה תועלת לרה-וסקולריזציה מלאה, אך דרושים מחקרים נוספים בנושא ולבחון אם גישה זו מביאה לשיפור שיעורי ההישרדות.

J Am Coll Cardiol. 2015;65(10):963-972

לידיעה במדסקייפ