מחקר חדש המתפרסם ב-circulation אשר בחן תוצאות ארוכות טווח של אבלציה למטופלים עם פרפור פרוזדורים מתמיד (PsAF) מדווח על העדר פרפור במרבית המטופלים במעקב של 5 שנים.

מטרת המחקר הייתה לקבוע יעילות 5 שנתית של אבלציה בצינתור עבור מטופלי PsAF תוך שימוש בהפסקת AF כיעד מחקר פרוצדורלי.

השתתפו במחקר 150 מטופלים עם PsAF בגיל 57±10 שנים שעברו אבלציה תוך שימוש בגישה בשלבים (בידוד עורק הריאה, אבלציה ליניארית מונחית אלקטוגרם) עם שאיפה להגעה ליעד של הפסקת AF . אבלציה חוזרת בוצעה עבור הופעה חוזרת של AF או טכיקרדיה פרוזדורית (AT).

הושגה הפסקת AF ב-120 מטופלים (80%). הישרדות ללא אריתמיה לאחר אבלציה בודדת הושגה בקרב 35.3+3.9% , 28.0±3.7%, ו-16.8±3.2% לאחר 1,2 ו-3 שנים בהתאמה.

שיעורי ההישרדות ללא אריתמיה לאחר הפרוצדורה האחרונה (בממוצע 2.1 פרוצדורות) היו 89.7±2.5%, ,   79.8±3.4% ו 62.9±4.5%- לאחר 1,2, ו-3 שנים בהתאמה. במהלך תקופת מעקב חציונית של 58 חודשים (IQR 43-73) לאחר האבלציה האחרונה, 97 מתוך 150 מטופלים (64.7%) נשארו על מקצב סינוס ללא תרופות אנטיאריתמיות. עוד 14 מטופלים (9.3%) שמרו על מקצב סינוס לאחר התחלה מחדש של תרופות אנטיאריתמיות ועוד 15 (10%) בלבד סבלו מחזרה פרוקסימלית של אריתמיה.

כשלון בהשגת הפסקת AF היה קשור לאינדקס הפרוצדורה (HR 3.831; 95%CI: 2.070-7.143; p<0.001), , קוטר פרוזדור שמאלי מעל 50 מ”מ (HR 2.083; 95%CI: 1.078-4.016; p=0.03), , משך זמן של מעל 18 חודשים של ה-AF במטופלים (HR 1.984; 95%CI: 1.024-3.846; p<0.04) ומחלת לב מבנית ( (HR 1.874; 95% CI: 1.037-3.388; p=0.04

החוקרים מסכמים כי במטופלים עם PsAF אסטרטגיה טיפולית של אבלציה המכוונת להשיג הפסקת AF קשורה לאי חזרת אריתמיה במרבית המטופלים לאורך 5 שנות מעקב. גורמים ספציפיים של ה-AF והפרוצדורה מהווים פרדיקטורים להצלחת האבלציה בהשגת אי חזרת AF .

CIRCEP.114.001943 Published online before print December 20, 2014