ממחקר TACT (Trial to Assess Chelation Therapy) השנוי במחלוקת עלה כי איכות החיים במהלך שנתיים לא הייתה טובה יותר, אך גם לא גרועה יותר, בחולים שקיבלו טיפול כלציה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes.
כאשר המחקר החל בשנת 2002, לא היה ברור אם לטיפול כלציה השפעה כלשהי על איכות החיים של חולים יציבים לאחר אוטם שריר הלב. המחקר במימון ה-NIH הפתיע כמעט את כולם כאשר הדגים ירידה של 18% בתוצא הסיום המשולב שכלל תמותה מכל-סיבה, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי, רה-וסקולריזציה כלילית ואשפוזים בשל אנגינה עם טיפול כלציה, בהשוואה לפלסבו. עם זאת, הבדל זה בקושי הגיע ליעד שהוגדר מראש למובהקות סטטיסטית, ובעוד שכל המרכיבים של תוצא הסיום נעו באותו כיוון, ההבדל נבע ברובו ממרכיבים רכים יותר של תוצא הסיום העיקרי (רה-וסקולריזציה כלילית ואשפוזים עקב אנגינה).
החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים בין חולים שטופלו בכלציה באמצעות Disodium EDTA ובין חולים שטופלו בעירוי פלסבו במדדי Duke Activity Status Index או במדדי Medical Outcomes Study Short-Form 36 Mental Health Inventory, שנועדו להערכת המצב התפקודי על-רקע התפקוד הלבבי והמצב הפסיכולוגי, בהתאמה.
לאור ממצאי המחקר ובפרט ההשפעה על רה-וסקולריזציה כלילית ואשפוזים עקב אנגינה, ניתן דגש להעדר ההשפעה על איכות החיים של המטופלים.
החוקרים מציינים כי ניתוח נתוני איכות החיים, כפי שהוגדר מראש, נערך ב-50% מהמשתתפים במחקר בלבד, לאור מגבלות תקציב. למרות זאת, מספר החולים היה גדול דיו בכדי לזהות הבדלים קטנים אך בעלי משמעות קלינית.
מהנתונים עלה כי בחולים עם אנגינה בתחילת המחקר תועד שינוי ניכר יותר במדדי איכות החיים, אך מדובר במספר חולים קטן בכדי להצביע על מגמה דפיניטיבית. על-מנת להגיע למסקנות ברורות בנושא יש לחזור על המחקר עם מדגם גדול יותר של חולים עם אנגינה.
המומחים מסבירים כי קיים דיון מתמשך בנוגע לטיפולי כלציה והם תומכים במחקרים נוספים בנושא, מאחר ואין אפשרות להגיע למסקנות חד-משמעיות על-סמך נתונים ממחקר יחיד.
Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!