המאפיינים האנטומיים, אך לא המאפיינים האיסכמיים, מנבאים היטב את התוצאות בחולים עם מחלת עורקים כלילית יציבה, תחת טיפול תרופתי אופטימאלי, כך עולה מתוצאות תת-מחקר של מחקר COURAGE, שפורסמו בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את החשיבות של הנטל האנטומי והנטל האיסכמי של מחלת עורקים כלילית לניבוי התוצאות בחולים עם מחלה יציבה. ברקע למחקר הם מסבירים כי הן הנטל האנטומי והן הנטל האיסכמי של מחלת עורקים כלילית קובעים את הפרוגנוזה של החולים ומשפיעים על החלטות התערבויות רה-וסקולריזציה. כאשר שני המדדים זמינים, החשיבות הפרוגנוסטית היחסית שלהם שנויה במחלוקת.
במחקר COURAGE (Clinical Outcomes Utilizing Revascularization and Aggressive Drug Evaluation) נכללו 621 חולים עם נתונים זמינים מבדיקות SPECT (Single Photon Emission Computed Tomography) ואנגיוגרפיה כלילית כמותית. מספר מודלים סטטיסטיים שימשו להערכת גורמים מנבאים בלתי-תלויים לתמותה, אוטם לבבי ותסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST. החוקרים בחנו את הנטל האיסכמי בזמן בדיקת SPECT, הנטל האנטומי לפי בדיקת אנגיוגרפיה, מקטע הפליטה של חדר שמאל ומתן טיפול תרופתי אופטימאלי עם התערבות כלילית מילעורית או טיפול תרופתי אופטימאלי בלבד.
מהתוצאות עולה כי הנטל האנטומי ומקטע הפליטה של חדר שמאל הינם גורמים מנבאים עקביים לתמותה, אוטם לבבי ותסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST, בעוד שנטל איסכמי וסוג הטיפול אינם מנבאים משמעותיים. החוקרים זיהו השפעה שולית לאינטראקציה בין נטל איסכמי ואנטומי לניבוי תוצאות קליניות, אך בנפרד או בשילוב, לא זוהתה אינטראקציה בין הנטל האיסכמי או האנטומי ובין הגישה הטיפולית לניבוי תוצאות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במדגם של חולים שקיבלו טיפול תרופתי אופטימאלי, הנטל האנטומי זוהה כגורם מנבא עקבי לתמותה, אוטם לבבי ותסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST, בעוד שהטל האיסכמי לא זוהה כגורם מנבא משמעותי. חשוב מכך, לא הנטל האיסכמי ולא הנטל האנטומי זיהו פרופיל חולים הצפויים לתועלת מגישת טיפול פולשנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!