במאמר שפורסם בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אבלציה באמצעות צנתר הינה גישה יעילה להשבת מקצב סינוס בחולים נבחרים עם פרפור פרוזדורים פרסיסטנטי ואי-ספיקת לב ועשויה להביא לשיפור בתפקוד החדר השמאלי, היכולת התפקודית ותסמיני אי-ספיקת לב, בהשוואה לגישת איזון קצב הלב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השבת מקצב סינוס בחולים עם אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים עשויה להביא לשיפור בתפקוד החדר השמאלי ותסמיני אי-ספיקת לב. במחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות את ההשפעה של גישת אבלציה באמצעות צנתר אל מול גישת איזון קצב לב תרופתי בחולים עם פרפור פרוזדורים פרסיסטנטי ואי-ספיקת לב.
חולים עם פרפור פרוזדורים, אי-ספיקת לב תסמינית ומקטע פליטה של חדר שמאל נמוך מ-50% חולקו באקראי לאבלציה באמצעות צנתר או טיפול תרופתי לאיזון קצב הלב. תוצא הסיום העיקרי היה ההבדל בין הקבוצות במקטע הפליטה של חדר שמאל לאחר שישה חודשים.
מקטע הפליטה של חדר שמאל בתחילת המחקר עמד על 32% בקבוצת האבלציה ועל 34% בקבוצת הטיפול התרופתי. 26 חולים עברו אבלציה באמצעות צנתר ו-24 חולים טופלו בגישת איזון קצב הלב. הישרדות ללא פרפור פרוזדורים תועדה ב-81% מהחולים לאחר שישה חודשים (21 מבין 26 חולים), ללא טיפול בתרופות נגד הפרעות קצב. מקטע הפליטה של חדר שמאל לאחר שישה חודשים בקבוצת האבלציה עמד על 40%, בהשוואה ל-31% בחולים שטופלו בגישת איזון קצב הלב (P=0.015).
אבלציה לוותה בשיא צריכת חמצן טוב יותר (22 מ”ל לק”ג לדקה לעומת 18 מ”ל לק”ג לדקה, p=0.014) ומדדים טובים יותר לפי שאלון Minnesota Living with HF Questionnaire (24 לעומת 47 נקודות, p=0.001) בהשוואה לגישת איזון קצב הלב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי איזון מקצב הלב באמצעות אבלציה בעזרת צנתר עדיפה על גישת איזון קצב הלב בחולים עם פרפור פרוזדורים ואי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!