מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology, עולות תוצאות דומות לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG או Coronary Artery Bypass Grafting) והתערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention) בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה. עם זאת, התערבות כלילית מילעורית מלווה בסיכון מוגבר לרה-וסקולריזציה חוזרת.
החוקרים מניו-יורק בחנו את הנתונים אודות 1,932 זוגות חולים בגילאי 75 שנים ומעלה, עם מחלה רב-כלית, שעברו ניתוח מעקפים של התערבות כלילית מילעורית עם תומכנים מצופי-תרופה בין השנים 2008-2010. נתוני החולים נאספו מ-59 בתי חולים.
לאחר מעקב ממוצע של 1.5 שנים, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי התמותה או בתוצא הסיום המשולב של אירועים מוחיים, אוטמים לבביים ותמותה. עם זאת, בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית נרשמו שיעורים גבוהים יותר של רה-וסקולריזציה חוזרת.
מניתוח לפי תתי-קבוצות של חולים בסיכון-גבוה (חולים עם מקטע פליטה נמוך, מחלת ריאות חסימתית כרונית, סוכרת ומחלה של עורק LAD פרוקסימאלי), לא עלו הבדלים בשיעורי התמותה בין חולים לאחר ניתוח מעקפים ובין חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית. עם זאת, בחולים ללא מחלת ריאות חסימתית כרונית תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של אירועים מוחיים, אוטם לבבי ותמותה, עם ניתוח מעקפים בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית. ניתוח מעקפים לווה גם בשיעורים נמוכים יותר של רה-וסקולריזציה חוזרת בכל קבוצות החולים.
אעפ”י שמחקרים רבים ערכו השוואה בין ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ובין התערבות כלילית מילעורית, מרביתם לא כללו חולים קשישים. כמו כן, דרושים מחקרים עדכניים יותר בנושא, לאור התפתחות שתי הפרוצדורות, בעיקר התערבות כלילית מילעורית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!