במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחם חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בדיגוקסין מלווה בעליה משמעותית בשיעורי התמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים לאחר שנלקחו בחשבון מאפיינים קליניים ומחלות רקע.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיגוקסין משמש לעיתים קרובות לאיזון קצב הלב בחולים עם פרפור פרוזדורים. עם זאת, הטיפול לווה בשיעורי תמותה מוגברים. עדיין לא ברור אם דיגוקסין עצמו אחראי לתמותה מוגברת או אם הטיפול ניתן לחולים קשים יותר עם סיכון מוגבר לתמותה בשל מחלות רקע. מטרת המחקר הייתה לקבוע אם הקשר בין דיגוקסין ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים.
הקשר בין דיגוקסין ותמותה נבחן בחולים שנכללו במחקר AFFIRM (AF Follow Up Investigation of Rhythm Management) וכללו את כל החולים ותתי-קבוצות בהתאם לנוכחות או העדר אי-ספיקת לב. דיגוקסין לווה בעליה בשיעורי התמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 1.41, P<0.001), תמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 1.35, P=0.016) ותמותה עקב הפרעות קצב (יחס סיכון מתוקן של 1.61, p=0.009). שיעורי התמותה מכל-סיבה היו גבוהים יותר עם טיפול בדיגוקסין בחולים עם או בלי אי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 1.37, p=0.019 ויחס סיכון מתוקן של 1.41, p=0.010, בהתאמה).
החוקרים לא זיהו אינטראקציה משמעותית בין דיגוקסין ומין המטופלים ובין תמותה מכל-סיבה או תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם.
לאור ממצאי המחקר, קוראים החוקרים לערוך מחקרים נוספים להערכת השימוש הנרחב בדיגוקסין בחולים עם פרפור פרוזדורים.
Eur Heart J. 2013;34(20):1481-1488
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!