הכנסת תומכנים מצופי-תרופה להתפצלות העורקים הכליליים מביאה לשיפור התוצאות התפקודיות בחולים, כך מדווחים חוקרים מבריטניה במאמר חדש שפורסם במהדורת פברואר של כתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.
הטיפול בביפורקציה כלילית הוא יעיל מאוד בהקלה על תסמיני אנגינה, ללא תלות בטכניקה בשימוש. יש להכניס תומכנים לענפים צדדיים רק במידת הצורך ואם לרופא ניסיון הולם.
החוקרים התבססו על נתוני BBC ONE (British Bifurcation Coronary; Old, New, and Evolving Strategies) בו חולקו באקראי 500 חולים להערכת התוצאות התפקודיות בעקבות טיפול פשוט או מורכב בהתפצלות העורקים הכליליים.
החוקרים התמקדו בשני מדדי הערכה: SAQ (Seattle Angina Questionnaire) ו-CCS (Canadian Cardiovascular Society).
כל מדדי SAQ השתפרו משמעותית לאחר צנתור של הביפורקציה הכלילית. המדדים לא השתנו משמעותית בין גישות טיפול פשוט ומורכב. במדדי CCS נרשמה ירידה של שתי נקודות לאחר תשעה חודשים מהצנתור הכלילי, עם שיפור מובהק סטטיסטית בדרגת האנגינה במהלך המעקב.
חציון מספר התרופות לטיפול באנגינה ירד משתיים בתחילת המחקר לאחת במהלך המעקב (p<0.001). החוקרים לא זיהו עדות להבדל בטיפולים נגד אנגינה בין גישת טיפול פשוט ומורכב . יתרה מזאת, לא זוהה הבדל בשיעור החולים ללא אנגינה במהלך המעקב, בין גישת הטיפול הפשוט (65%) והטיפול המורכב (60%).
התוצאות עומדות בניגוד לתוצא הסיום העיקרי של מחקר BBC ONE העיקרי, שהצביע על עדיפות לגישה מורכבת. העדר ההבדל בתוצאות התפקודיות ובתסמינים בין גישות טיפול פשוט ומורכב מחזק את הטענה כי ישנה עדיפות לגישת טיפול פשוטה במרבית המקרים, לאור היתרונות האחרים המוכחים (קיצור משך הפרוצדורה, מינון הקרינה, עלות הציוד ועוד).
החוקרים ממליצים להעדיף גישה מורכבת בחולים עם מחלה של מעל 5 מ”מ בעורקים הצדדיים ורוחב מעל 2.5 מ”מ.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ללא קשר לגישה הנבחרת, הכנסת תומכנים להתפצלות העורקים הכליליים הביאה לשיפור תפקודי משמעותי בחולים עם אנגינה. לא זוהו הבדלים משמעותיים בין גישת טיפול פשוטה ומורכבת בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!