חוקרים מאיטליה מדווחים כי מתוצאות מחקר חדש עולה כי אימון גופני וירידה במשקל אינם מובילים לקיצור מקטע QT בחולי לב שמנים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע על קשר בין השמנה ובין הארכת מקטע QT, ויש דיווחים רבים לפיהם אימון גופני מוביל לקיצור מקטע QT המתוקן (QTc), המבוסס על קצב הלב. עם זאת, מהמחקר הנוכחי עולה כי מדובר בתפיסה שגויה.
המקור לטעות בתפיסה לפיה ירידה במשקל מובילה לקיצור מקטע QT בשמנים נובע מהעובדה שכל המחקרים התבססו על נוסחת Bazzet ולא לקחו בחשבון כי הקיצור במקטע נבע למעשה משנית לעליה במרווח RR.
במקום להתבסס על מקטע QTc להערכת האיזון האוטונומי בחולים אלו, הירידה בקצב הלב עשויה לשמש ככלי פשוט הרבה יותר.
במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על שלוש נוסחאות שונות לחישוב מקטע QT המתוקן: נוסחת Bazzet, Fridericia ונוסחת מחקר Framingham, כולן שילבו את מקטע RR.
ב-270 נבדקים שמנים עם מחלת עורקים כליליים, שהיו תחת דיאטה ופעילות גופנית במשך כשלושה שבועות, החוקרים תיעדו ירידה של 3.1% בממוצע ערכי BMI (מ-38.1 ל-36.9 ק”ג למ”ר, p<0.001) וירידה של 8.3% בקצב הלב (מ-65 ל-60 פעימות לדקה; p<0.001).
עם זאת, מקטע QT הלא-מתוקן עלה ב-3.0% (מ-0.404 ל-0.416 שניות, p<0.001).
השינוי במקטע QT המתוקן היה תלוי בנוסחה שנבחרה. לפי נוסחת Bazzet, מקטע QT ירד ב-0.7% (p=0.007), לעומת עליה של 0.5% עם נוסחות Fridericia (p=0.023). עם נוסחת Framingham לא תועד שינוי משמעותי במקטע QT.
יתרה מזאת, למרות המובהקות הסטטיסטית, ככל הנראה, השינויים במקטע QT לפי נוסחת Bazett ו-Fridericia הם חסרי חשיבות קלינית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ירידה במשקל בעקבות דיאטה ופעילות גופנית מובילה להאטת קצב הלב, וקצב לב איטי יותר מלווה בירידה בסיכון לתמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!