ממחקר חדש עולה כי למרות שסטטינים מפחיתים את הדלקת הסיסטמית ורמות LDL, לטיפול בסטטינים אין השפעה משמעותית על שיעור ההתקדמות של הסתיידויות בעורקים קורונרים. החוקרים טוענים כי הממצאים מעלים ספק באשר לשימוש הגובר במדידות חוזרות של מדדי סידן להערכת תגובה לטיפול בסטטינים.
ממצאים אלו אינם תומכים בתוצאות מחקרים קודמים שמצאו כי טיפול סטטינים יכול למנוע או להאט את התקדמות הסתיידויות קורונריות.
החוקרים במחקר Scottish Aortic Stenosis Lipid lowering Therapy, Impact on Regression (SALTIRE) עקבו אחר 102 חולים עם Calcific Aortic Stenosis והסתיידויות עורקים קורונרים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Atorvastatin 80 mg ביום או פלסבו. בדיקת Helical CT שימשה להערכה שנתית של הסתיידויות בעורקים קורונרים.
לאחר חציון תקופת מעקב של שנתיים, נרשמה ירידה משמעותית (53%) ברמות LDL וברמות C-Reactive Protein (49%), (P<0.001 לשניהם). לא נרשם שינוי משמעותי בקרב מטופלי פלסבו.
עם זאת, החוקרים מצאו גם כי אין הבדל משמעותי בין הקבוצות מבחינת שיעורי ההתקדמות במדד הסידן בעורקים קורונרים, נרשמה עליה שנתית של 26% בקבוצת מטופלי Atorvastatin לעומת עליה של 18% בקבוצת מטופלי פלסבו.
לכן, החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מאשרים כי התקדמות הסתיידויות בעורקים קורונרים אינה מהווה אמצעי שימושי להערכת תגובת החולה לטיפול להורדת רמות השומנים.
במאמר מערכת הסכימו עם ממצאי החוקרים. למעשה, העורך כותב כי בחלק מהאזורים בעולם, חולים חשופים לבדיקות CT חוזרות בכדי לקבוע אם חלה עליה במדד ההסתיידויות. לאור העדויות הסותרות, עולה ספקות באשר לחשיפת המטופלים, שהם למעשה אסימפטומטים, לקרינה מיותרת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!