במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אוטם לבבי חד והלם קרדיוגני אשר השלימו התערבות כלילית מילעורית עם תמיכת אימפלה, תגובה לטיפול עשויה להיות חשובה יותר מהחומרה הקלינית של ההלם בעת ההתייצגות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ה-Society for Cardiovascular Angiography and Interventions הציעו מערכת סיווג לחיזוי הפרוגנוזה בחולים עם הלם קרדיוגני. כעת הם מדווחים על התוצאות הקליניות של מחקר RECOVER III, בהתאם לסיווג מצב הלם על-פי מערכת Society for Cardiovascular Angiography and Interventions.
מחקר RECO VER III הינו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל חולים עם אוטם לבבי חד והלם קרדיוגני שהשלימו התערבות כלילית מילעורית עם תמיכת אימפלה. חולים שנכללו במחקר RECOVER III סווגו לפי שלב הלם בהתאם לסיוג Society for Cardiovascular Angiography and Interventions. הערכת שלב המחלה הושלמה שוב בתוך 24 שעות מהתחלת תמיכת אימפלה.
החוקרים מדווחים כי בהערכה הראשונית, 16.5%, 11.4% ו-72.2% מהחולים סווגו עם הלם בשלב C, D ו-E, בהתאמה. בהערכה החוזרת במהלך 24 השעות הראשונות, 26.4%, 33.2% ו-40.0% סווגו עם מחלה בשלב C, D ו-E, בהתאמה.
מהערכה לפי שלב ההלם בהערכה הראשונית עלה כי שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים עמדו על 59.7% מהחולים עם מחלה בשלב C, 56.5% באלו עם מחלה בשלב D ו-42.9% באלו עם מחלה בשלב E (p=0.003). מהערכה לפי שלב ההלם בהערכה החוזרת בתוך 24 שעות עלה כי שיעורי ההישרדות עמדו על 65.7% בחולים עם מחלה בשלב C, 52.1% באלו עם מחלה שבלב D ו-29.5% בחולים עם מחלה בשלב E (p<0.001).
לאחר ניתוח רב-משתני של ההשפעה של סיווג שלב ההלם ההתחלתי ובתוך 24 שעות עלה כי רק סיווג בשלב E בתוך 24 שעות הינו מנבא משמעותי של הסיכון לתמותה (יחס סיכויים של 4.8, p<0.001).
החוקרים מסכמים כותבים כי במחקר עולם-אמיתי של חולים עם אוטם לבבי חד והלם קרדיוגני לאחר התערבות כלילית מילעורית עם תמיכת אימפלה, רק סיווג שלב E במהלך 24 השעות הראשונות זוהה כגורם מנבא משמעותי של הסיכון לתמותה, עדות לכך שתגובה לטיפול עשויה להיות גורם מנבא משמעותי יותר מחומרה קלינית של ההלם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!