עם האטה מסוימת בהיקף המקרים החדשים של COVID-19 במדינות שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר מהזיהום החדש, ספרד ואיטליה, נפרולוגים ברחבי העולם משתפים בתובנות והניסיון שלהם במהלך מגפת COVID-19.

למרות שנזק ריאתי הינו המאפיין העיקרי של זיהום חמור במקרים של COVID-19, אין ספק כי הכליות מהוות איבר מג’ורי נוסף הנפגע במקרים אלו. מנתונים מהגל הראשון של ההתפרצות בסין עלה כי מחלת כליות באשפוז או במהלך הזיהום הינה אחד הסיבוכים המשמעותיים במקרים של זיהום חמור והינו גורם סיכון משמעותי לתמותה.

נפרולוגים מספרד סיפקו הצצה לחשיבות הזיהום בקרב חולי דיאליזה ומושתלי כליה, כאשר נכון ל-7 באפריל, מדובר היה בלמעלה מ-600 חולים, עם שיעורי תמותה שנעו בין 17-23% בתלות אם מדובר היה בחולים תחת טיפולי דיאליזה או לאחר השתלת כליה. התמותה במקרים אלו נבעה מדלקת ריאות על-רקע COVID-19 או מחלה אגרסיבית מאוד עם תסמונת מצוקה נשימתית חמורה.

החוקרים פירטו על הניסיונות שלהם עם טיפולים תרופתיים שונים בחולי דיאליזה או במושתלים, תוך ההבנה כי דרושים מחקרים נוספים במטרה לספק תשובות חד-משמעיות. הטיפולים הנפוצים כללו Hydroxychloroquine (75%), Lopinavir/Ritonavir (47%), סטרואידים (15%), Interferon (11%) ו-Tocilizumab (3%).

החוקרים הסבירו כי למרות שמחקר אקראי שפורסם לאחרונה לא מצא תועלת גדולה יותר ל-Lopinavir/Ritonavir בהשוואה לטיפול הסטנדרטי כנגד COVID-19, הם מאמינים כי הטיפול עשוי להיות טוב יותר במידה וניתן בשלב מוקדם במהלך המחלה.

נפרולוגים ברחבי העולם מקווים כי החולים הללו, אשר לרוב אינם נכללים במחקרים אקראיים ומבוקרים, יזכו לייצוג גם במחקרים להערכת אפשרויות טיפול כנגד הזיהום הנגיפי החדש.

נפרולוגים מאיטליה סיפקו שביב תקווה כאשר דיווחו כי הם השתמשו בקולכיצין, בין היתר, אשר היה טיפול מוצלח בשני מושתלי כליה עם COVID-19 שהחלימו מהזיהום. המפתח לדעתם נוגע להתחלת טיפול בשלב מוקדם, עוד בטרם התקדמות ניכרת של המחלה.

לידיעה במדסקייפ