בחולים מונשמים ביחידות טיפול נמרץ, מתן מי פה המכילים Chlorhexidine, דה-קונטמינציה סלקטיבית של חלל הפה והלוע או דה-קונטמינציה סלקטיבית של מערכת העיכול לא הביאו להפחתת היקף זיהומים בזרם הדם של חיידקי גראם-שליליים, עם עמידות לתרופות רבות, בתנאים של עמידות בדרגה בינונית-עד-גבוהה לטיפול אנטיביוטי. מעבר לחוסר התועלת של הטיפול כנגד זיהומים בזרם הדם, לא תועדה השפעה חיובית על הישרדות חולים ביחידות טיפול נמרץ, ממצא העומד בניגוד לדיווחים קודמים שבחנו את הנושא בתנאים של עמידות נמוכה יותר לטיפול אנטיביוטי.

החוקרים השלימו מחרק אקראי שכלל חולים מונשמים ב-13 יחידות טיפול נמרץ ברחבי אירופה, בהן לפחות 5% מהזיהומים בזרם הדם נובעים מחיידקי גראם שליליים, עם עמידות לתרופות אנטיביוטיות רבות.

הטיפול הסטנדרטי היה רחצה יומי ב-CHX 2% ושיפור היגיינת ידיים. לאחר תקופת הבסיס, כל חולה ביחידה חולק באקראי להתערבות בת שישה חודשים, אשר כללה מי פה המכילים CHX 2%, דה-קונטמינציה סלקטיבית של חלל הפה והלוע (מי פה עם Colistin, Tobramycin ו-Nystatin) או דה-קונטמינציה סלקטיבית של מערכת העיכול (אותם מי פה ותרחיף למערכת העיכול עם אותן תרופות אנטיביוטיות), אשר ניתנו כולם ארבע פעמים ביום לחולים שהיו מונשמים לאורך לפחות 24 שעות.

המחקר כלל 8,665 חולים (גיל חציוני של 64.1 שנים), מהם 144 פיתחו זיהום בזרם הדם בחיידקי גראם שליליים עם עמידות לתרופות אנטיביוטיות מרובות.

בהשוואה למצב בתחילת המחקר, הירידה בסיכון האבסולוטי עמדה על 0.3%, 0.6% ו-0.8% עם CHX, דה-קונטמינציה סלקטיבית של חלל הפה והלוע או דה-קונטמינציה סלקטיבית של מערכת העיכול, בהתאמה. יחסי הסיכון המתוקנים בהשוואה למצב בתחילת המחקר עמדו על 1.13, 0.89 ו-0.70 עם טיפול ב-CHX, דה-קונטמינציה סלקטיבית של חלל הפה והלוע או דה-קונטמינציה סלקטיבית של מערכת העיכול, בהתאמה.

הסיכון לתמותה לאחר 28 ימים עמד על 31.9% במהלך תקופת הבסיס, 32.9% עם CHX, 32.4% עם דה-קונטמינציה סלקטיבית של חלל הפה והלוע ו-34.1% עם דה-קונטמינציה סלקטיבית של מערכת העיכול. יחסי הסיכויים המתוקנים לתמותה לאחר 28 ימים, בהשוואה למצב בתחילת המחקר, עמדו על 1.07 עם CHX, 1.05 עם דה-קונטמינציה סלקטיבית של חלל הפה והלוע ו-1.03 עם דה-קונטמינציה סלקטיבית של מערכת העיכול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי ייתכן וטיפול אנטיביוטי מניעתי בתרופות אנטיביוטיות בעלות טווח פעילות רחב עשויות להיות גישה לא-מתאימה ביחידות טיפול נמרץ, בהן עמידות לתרופות אנטיביוטיות בדרגה בינונית או גבוהה.

JAMA 2018

לידיעה במדסקייפ