התנשפות לפני או במהלך החייאה עקב דום לב מחוץ לכותלי בית החולים הינה גורם מנבא משמעותי להישרדות עם תפקוד מוחי טוב, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין התנשפות (Gasping) במהלך החייאה ובין ההישרדות לאחר שנה אחת עם תפקוד נוירולוגי טוב. לצורך כך הם השלימו הערכה של היארעות מקרי התנשפות בכל החולים בהם בוצעו פעולות החייאה מחוץ לכותלי בית החולים בין אוגוסט 2007 ועד יולי 2009.

שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת עם מדד CPC (Cerebral Performance Category) של עד שתי נקודות (תוצאה נוירולוגית חיובית) עמדו על 5.4% (98 מבין 1,827 חולים) ו-20% (36 מבין 177 חולים) ו-3.7% (61 מבין 1,643 חולים) מהחולים עם ובלי נשימות גאספינג או נשימות אגונאליות במהלך החייאה, בהתאמה.

מניתוח רב-משתני עלה כי שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת עם תפקוד נוירולוגי טוב נקשרו באופן בלתי-תלוי עם גיל צעיר יותר (יחס סיכויים של 0.57 לכל עליה בסטיית תקן אחת), גאספינג במהלך החייאה (יחס סיכויים של 3.94), קצב לב ראשוני מתועד מתאים למכת חשמל (יחס סיכויים של 16.50), משך החייאה קצר יותר (יחס סיכויים של 0.31), מינון אפינפרין נמוך יותר (יחס סיכויים של 0.47) ובצקת ריאות (יחס סיכויים של 3.41). שילוב גאספינג עם מקצב מתאים למכת חשמלה לווה ביחס סיכויים גבוה פי 57 להישרדות לאחר שנה אחת עם תפקוד נוירולוגי טוב, בהשוואה להעדר עדות לגאספינג וללא קצב לב מתאים למכת חשמל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי גאספינג במהלך החייאה קשור באופן בלתי-תלוי עם שיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנה אחת עם תפקוד נוירולוגי טוב. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות אי-הפסקה מוקדמת של החייאה בחולים אלו והצורך בזיהוי, ניטור ותיעוד נתונים אלו.

J Am Coll Cardiol 2017; 70:1467-1476

לידיעה במדסקייפ