בחולים קשים המקבלים טיפול מונע לכיבים עקב דחק (Stress Ulcer) תועדה שכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי עם טיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor), בהשוואה לאנטגוניסטים לקולטן H2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-43 מטעם ה-Society of Critical Care Medicine.

החוקרים מסבירים כי בחולים במצבים קריטיים קיים סיכון לדימומים עקב התכייבות על-רקע מצבי דחק, לכן רופאים לעיתים קרובות בוחרים בטיפול בתרופות ממשפחת PPI או אנטגוניסטים לקולטן H2 כטיפול מונע. אולם, לתרופות אלו יש תופעות לוואי והם ביקשו לבחון אם משפחה אחת מסוכנת יותר מהשנייה.

במסגרת המחקר נבנו הנתונים אודות חולים שאושפזו ליחידת טיפול נמרץ בעלת 54 מיטות, בתקופה שבין יולי 2009 ועד פברואר 2013. מבין כ-14,000 חולים שקיבלו טיפול מונע לכיבי דחק, 5,718 חולים הוצאו מהמחקר מאחר ונטלו טיפול לדיכוי הפרשת חומצה עוד לפני האשפוז, לא קיבלו טיפול למניעת כיבי דחק ביחידת טיפול נמרץ, או טופלו ב-PPI ואנטגוניסטים לקולטן ל-H2.

מבין יתר 8,562 החולים, 43% חולים טופלו ב-PPI (3,681 חולים) ו-57% טופלו באנטגוניסטים לקולטן ל-H2 (4,881 חולים). ההבדל בגודל הקבוצות היה מובהק סטטיסטית (P<0.0001).

עם זאת, החוקרים מצאו כי התוויה לטיפול למניעת כיבים על-רקע מצבי דחק זוהתה רק ב-32.3% מהחולים שטופלו ב-PPI וב-37.8% מהחולים שטופלו באנטגוניסטים לקולטן ל-H2 (p<0.0001). התוויות לטיפול הנ”ל כללו כיב תריסריון, כיב קיבה, זיהום בהליקובקטר פילורי, אזופגיטיס ארוזיבית, הנשמה מכאנית, הפרעת קרישה והחזר וושט-קיבה.

הסיכון המוגבר לתופעות לוואי בקבוצת המטופלים ב-PPI היה מובהק סטטיסטית, עם שיעור גבוה יותר של אירועי דמם ממערכת העיכול, זיהומים בקלוסטרידיום דיפיצילי ושיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר שלושים ימים.

עם זאת, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה לערוך שינויים בהמלצות לטיפול.

Society of Critical Care Medicine (SCCM) 43rd Critical Care Congress

לידיעה במדסקייפ