במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בבתי חולים עם שיעורי הישרדות גבוהים לאחר דום לב בבית החולים, גם הגישות למניעת דום לב טובות יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאמצים ארציים להערכת התפקוד של בתי חולים בטיפול בדום לב התמקדו בשיעורי ההישרדות של החולים, בתקווה לשפר את ההישרדות לאחר דום לב. עם זאת, ייתכן כי בבתי חולים עם שיעורי הישרדות גבוהים לא ננקטים אמצעים מספקים למניעת דום לב מלכתחילה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את הקשר בין היארעות דום לב באשפוז ובין שיעורי ההישרדות. הם בחנו את הנתונים ממאגר ארצי גדול וזיהו בתי חולים עם לפחות 50 מבוגרים שחוו דום לב באשפוז בתקופה שבין 1 בינואר, 2000, ועד 30 בנובמבר, 2009. החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת הקורלציה בין שיעורי ההיארעות של דום לב באשפוז ובין שיעורי ההישרדות לאחר תקנון למאפיינים הקשורים בחולה ובבית החולים.
מבין כ-102,000 מקרים ב-358 בתי חולים, חציון שיעורי ההיארעות של דום לב בבית החולים עמד על 4.02 ל-1,000 אשפוזים וחציון שיעורי ההישרדות בבית החולים עמד על 18.8%. בבתי חולים עם שיעורי הישרדות גבוהים יותר נרשמו גם שיעורי היארעות נמוכים יותר של דום לב (p=0.003). הקשר הנ”ל נותר לאחר תקנון למאפייני החולים. לאחר תקנון לגורמים אפשריים המתווכים את הקשר הנ”ל, הקשר בין ההיארעות וההישרדות נחלש מעט, כאשר הגורם ההפיך היחיד הקשור בבית החולים שהשפיע על הקשר הנ”ל היה היחס בין מספר האחיות למיטות חולים (P=0.03).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי בבתי חולים בהם שיעורי ההישרדות גבוהים לאחר דום לב בבית החולים תועדו גם נתונים טובים יותר בכל הנוגע למניעת דום לב, גם לאחר תקנון לגורמים שונים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!