במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים היו גבוהים יותר משמעותית במקרים בהם אירועי דום לב מחוץ לכותלי בית החולים אירעו במהלך שעות היום, בהשוואה לתוצאות מקרים שאירעו במהלך שעות הלילה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בכל שנה ישנם למעלה מ-300,000 מקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים בארצות הברית. הקשר בין השעה ביום ובין התוצאות לאחר אירועים אלו בתנאים שלפני ההגעה לבית החולים אינו-ידוע.
כעת הם ערכו סקירה רטרוספקטיבית של נתונים אודות מקרי דום לב ממערכת שירותי רפואה דחופה גדולה. הם כללו מקרי דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, שאירעו במבוגרים בתקופה שבין ינואר 2008 ועד פברואר 2012. הם לא כללו מקרים טראומטיים ומקרים בהם לא בוצעו ניסיונות החייאה. שעות היום הוגדרו בין השעה 08:00 ועד השעה 19:59, שעות הלילה הוגדרו מהשעה 20:00 ועד 07:59.
מודל סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין השעה ביום וחזרה של דופק ספונטאני טרם ההגעה לבית החולים ושיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים, עם תקנון לגורמים מנבאים להישרדות.
מבין 4,789 מקרים שנבחנו, 1,962 אירעו במהלך שעות הלילה (41%). גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63.8 שנים; 54.5% היו גברים.
בחולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים שאירע בלילה, לא תועדו שיעורים נמוכים משמעותית של חזרה ספונטאנית של הדופק טרם ההגעה לבית החולים, בהשוואה לחולים בהם המקרה אירע במהלך שעות היום (11.6% לעומת 12.8%, p=0.20). עם זאת, שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים היו נמוכים יותר משמעותית במקרים שאירעו במהלך שעות הלילה (8.56% לעומת 10.9%, p=0.02).
לאחר תקנון למשתנים שונים, בהם משך הקריאה, מרווח הזמן עד להגעת הצוות הרפואי, שימוש במכשיר AED (Automatic External Defibrillator), החייאה ע”י צופה מהצד והמיקום, שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים נותרו גבוהים יותר משמעותית לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית החולים שאירע במהלך שעות היום (סיכון יחסי של 1.10).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים משמעותיים בשיעורי ההישרדות של חולים לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, בהתאם לשעה ביום במהלכה אירע המקרה, עם תוצאות טובות יותר במקרים שאירעו במהלך שעות היום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!