מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי ה-39 של ה- Child Neurology Society (CNS), עולה כי נמצא קשר בין ניטור EEG מתמשך (Continuous electroencephalography) בן יומיים בממוצע, ובין עלייה בשינויי טיפול ספציפיים בילדים עם אנצפלופתיה חריפה.

החוקרים מציינים כי קיימת עלייה בשימוש בניטור EEG בילדים במצב קשה, ומוסיפים כי בעבודות קודמות נמצא ש-10-40% מילדים אלו סובלים מהתקפים אפילפטיים לא-פרכוסיים.

זהו מחקר פרוספקטיבי שנמשך שנה וכלל 100 ילדים מאושפזים במצב קשה, אשר עברו ניטור EEG מתמשך למשך יומיים בממוצע. גיל הילדים הממוצע היה 2.9 שנים. ניטור ה-EEG נעשה בשל הפרעות חריפות שונות במערכת העצבים המרכזית ושינוי במצב ההכרה של הילדים. החוקרים סיווגו את האינדיקציות לניטור לירידה במצב הכרה עם או ללא פרכוסים, תנועות עיניים או גוף לא תקינות, או תנודות בסימנים החיוניים. EEG בעל השפעה על הטיפול הקליני הוגדר כ-EEG שלאחריו הוחל או הותאם טיפול נוגד פרכוסים, או בוצעה בדיקת הדמייה מוחית.

החוקרים מדווחים כי ב-59 מהילדים נערך שינוי בטיפול הקליני על סמך תוצאות ניטור ה-EEG המתמשך. מקרים אלו כללו התחלה או שינוי של טיפול נוגד פרכוסים ב-43 מקרים, שלילת פרכוס בילדים עם תנועות לא תקינות אם שינוי בסימנים החיוניים ב-21 מהמקרים, וביצוע בדיקת הדמייה מוחית ב-3 מקרים.

הם מפרטים כי 46 מהילדים סבלו מפרכוסים, כולל 19 מקרי סטטוס-אפילפטיקוס ו-32 התקפים לא-פרכוסיים. במחקר נמצא קשר מובהק בין גיל צעיר יותר ובין עלייה בסיכון לפרכוס (p=0.03).

לדברי החוקרים, מחקר קודם שכלל 300 מבוגרים מצא תוצאות דומות. הם מסבירים כי מרבית הפרכוסים בילדים עם אנצפלותיה מתרחשים ביומיים הראשונים לאשפוז, אך מדגישים כי בשלב זה לא ברורה ההשפעה של הפרכוס על תוצאות הטיפול באוכלוסיה זו.

החוקרים מציינים כי ניטור EEG מתמשך דורש כוח אדם זמין. כמו כן, דרושים מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה של התערבות זו על תוצאות הטיפול.

מתוך הכנס Child Neurology Society (CNS) 39th Annual Meeting, 2010.

לידיעה במדסקייפ