מסיבות שעדיין אינן מובנות לחלוטין, בחולים שמנים הסובלים מפרפור פרוזדורים התוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שאינם סובלים מהשמנת-יתר, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת יולי של American Journal of Medicine.
לדברי החוקרים, אעפ”י שהמנגנון המדויק אינו-ברור, הקשר הפרדוקסאלי הוא ברור ויש למצוא את הגורם האחראי לקשר זה. ייתכן כי הסיבה היא שחולים אלו מקבלים טיפול תרופתי הולם, מאחר שפונים לטיפול רפואי בשלב מוקדם במהלך חייהם, עקב בעיות הנוגעות להשמנת-יתר.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות כ-2500 משתתפים במחקר AFFIRM, שבחן את גישות הטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים. 627 חולים היו בעלי משקל תקין (BMI מתחת ל-25), 965 בעלי עודף-משקל (BMI בטווח 25-30) ו-890 בעלי השמנת-יתר (BMI של 30 ומעלה). החוקרים העריכו את שיעורי התמותה מכלל הסיבות, תחלואה קרדיווסקולארית, ויעד סיום משולב של תמותה, טכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים, דום לב, שבץ איסכמי, דימום מג’ורי, תסחיף סיסטמי, תסחיף ריאתי ואוטם לבבי.
שיעורי התמותה הגבוהים ביותר תועדו בקבוצת החולים עם ערכי BMI תקינים (103, 16.2%), ושיעורי התמותה הנמוכים ביותר בקבוצת החולים השמנים (93, 10.5%).
54 חולים (8.5%) בקבוצת החולים עם ערכי BMI תקינים, 41 מאלו בעלי עודף-משקל (4.3%) ו-53 מאלו עם השמנת-יתר מתו בשל סיבות לבביות.
מניתוח רב-משתנים עולה כי עודף-משקל והשמנת-יתר לוו בסיכון מופחת משמעותית לתמותה, תמותה קרדיווסקולארית, או יעד הסיום המשולב, בהשוואה לחולים בעלי ערכי BMI תקינים.
אחד ההסברים האפשריים לקשר זה עשוי לנבוע מכך שבמצבי דחק, התגובה הפיזיולוגית של הגוף לדלקת היא פירוק מאגרי האנרגיה ומעבר למצב קטבולי. מאחד שלשמנים מאגרים גדולים יותר, הם עשויים לסייע להם לשרוד זמן רב יותר תחת תנאי דחק.
החוקרים מציינים כי מחקרים גדולים קודמים מצאו גם הם יתרון פרדוקסאלי בחולים שמנים עם יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, מחלת כליות סופנית תחת טיפולי דיאליזה ואי-ספיקת לב.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר האם השמנה הינה הגורם המגן על החולים או שמא מדובר בסיבה אחרת.
החוקרים כותבים כי למרות שלרוב ממליצים על ירידה במשקל, ייתכן כי בחלק מהחולים במחלות כרוניות אין תועלת דומה. עם זאת, אין להסיק מכך כי זוהי סיבה לעודד השמנה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!